מיכה לינדנשטראוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכה לינדנשטראוס (נולד ב-1937), מבקר המדינה ובעברו נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.
לינדנשטראוס נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל שנתיים, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. היה תובע צבאי ושופט בבית דין צבאי, וב-1972 מונה לשופט תעבורה. מונה לשופט בבית משפט השלום בחיפה ומאז גר בעיר. ב-1999 מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בעיר. בהמשך מונה גם ליושב ראש נציגות השופטים בישראל. נשוי ואב לשלוש בנות, אחת מהן שופטת.
שמו של לינדנשטראוס עלה לכותרות כאשר זיכה את נאשמי פרשת האונס בשמרת בפסק דין שנהפך על ידי בית המשפט העליון. כיו"ר נציגות השופטים בישראל הוא התפרסם במאבקו הנחרץ לביטול משוב השופטים של לשכת עורכי הדין בישראל והיה ממובילי חרם השופטים על אירועי הלשכה.
לקראת פרישתו של מבקר המדינה אליעזר גולדברג היה לינדנשטראוס המועמד היחיד לתפקיד. הוא נבחר ביוני 2005 ברוב של 59 חברי כנסת לעומת 29 מתנגדים ונכנס לתפקידו ביולי 2005. כמבקר המדינה ראה במאבק בשחיתות השלטונית אחד מתפקידיו העיקריים, וביחד עם יועצו לענייני שחיתות יעקב בורובסקי התייחס בחומרה לשחיתות השילטונית ובניגוד למבקרים קודמים נטה לבצע גם תחקירי ביניים ולפרסמם בתקשורת. מהלכים אילו הובילו להתנגדות מגורמים רבים שטענו כי תפקידו של המבקר אינו ליזום חקירות בדומה למשטרה ולקדם הגשת כתבי אישום, אלא רק להציג אי-סדרים. [1]
בסוף שנות ה-50 היה מיכה לינדשטראוס שוער קבוצת הכדורגל הפועל ירושלים.
בשנות ה-60 פרסם ספר בשם "שלושה צעירים באפור".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- השופט מיכה לינדנשטראוס באתר הרשות השופטת
- הביוגרפיה של לינדנשטראוס באתר משרד מבקר המדינה
- המבקר לינדנשטראוס – עם התקשורת או עם הציבור?, אורי פז, לאתר "אומדיה"
| מבקרי המדינה | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
