Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions מינרלים סיליקטיים - ויקיפדיה

מינרלים סיליקטיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מינרלים סיליקטיים – קבוצת מינרלים המבוססת על סיליקטים (תרכובת של אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים של אטומי חמצן שמטענם החשמלי שלילי). המינרלים הסיליקטיים הם הקבוצה החשובה ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים, כ-95% מקרום כדור הארץ בנוי ממינרלים סיליקטיים.

המבנה הבסיסי של המינרלים הוא של טטרהדרון (ארבעון – פירמידה בעלת 4 מישורים שווי צלעות). הצורן מצוי במרכז הטטרהדרון והחמצנים מהווים את ארבעת הקדקודים. סוג הקשרים בין הטטרהדרונים משתנה בין סוגי המינרלים. הטטרהדרונים יכולים להיות מנותקים זה ממזה, מחוברים בזוגות או מקובצים למבנים הכוללים טבעות משולשות או משושות, שרשרות, שרשרות כפולות,לוחות, ומבנים תלת־ממדיים.

במינרולוגיה מסווגים את המינרלים הסיליקטיים בהתאם למבנים אלו לקבוצות הבאות.

תוכן עניינים

[עריכה] נזוסיליקטים

נזוסיליקטים (מכונים גם אורתוסיליקטים) - (נזו ביוונית אי) – סיליקטים במבנה איים, טטרהדרון בודד - -4[SiO4]‏. היחס בין צורן לחמצן הוא 4:1.

  • קבוצת הפנאקיט
    • פנאקיט
    • ויליאמיט
  • קבוצת האוליבין
    • פורסטריט
    • פאיליט
  • קבוצת הגארנט
    • אובארואיט
    • אַלמַנדין
    • אַנדראדיט
    • גרוסולאר
    • הידרוגרוסלאר
    • ספֶסַרטין
    • פירופ
  • קבוצת הזירקון
  • קבוצת ה- Al2SiO5
  • קבוצת ההומיט
  • דאטוליט
  • טיטאניט
  • כלורוטואיד

[עריכה] סורוסיליקטים

סורוסיליקטים (סורו ביוונית ערימה) - טטרהדרונים כפולים - -6[Si2O7]‏. היחס בין צורן לחמצן הוא 2:7.

  • המימורפיט
  • לאוסוניט
  • אילוויט
  • קבוצת האפידוט
    • זואיסיט
    • קלינוזאויסיט
    • אפידוט
    • אלאניט
    • וזוביאניט

[עריכה] ציקלוסיליקטים

ציקלוסיליקטים (ציקלו ביוונית טבעת) - סיליקטים במבנה טבעת - -2n‏[SinO3n]‏. מבנה נדיר יחסית המופיע בעיקר באבני חן, שבו מערך הטטרהדרונים הוא של טבעת משושה. היחס בין צורן לחמצן הוא 3:1.

[עריכה] אינוסיליקטים

אינוסיליקטים (אינו ביוונית שריר) - -2n‏[SinO3n]‏. שרשרת של סיליקטים. היחס בין צורן לחמצן הוא 3:1 באינוסיליקטים של שרשרת בודדה ו-11:4 בשרשרת כפולה.

[עריכה] אינוסיליקטים של שרשרת בודדה

[עריכה] אינוסיליקטים של שרשרת כפולה

  • קבוצת האמפיבול
    • אנתופיליט
    • סדרת קמינגטוניט
      • קמינגטוניט
      • גרונריט
    • סדרת טרמוליט
      • טרמוליט
      • אקטינוליט
    • הורנבלנדה
    • קבוצת אמפיבול נתרני
      • גלאוקופן
      • ריבקיט
      • קרוקידוליט – אזבסט
      • ארפוודסוניט

[עריכה] פילוסיליקטים

פילוסיליקטים (פילו ביוונית עלה) - סיליקטים במבנה לוחות - -2n‏[Si2nO5n]‏. המבנה הבסיסי הוא של לוחיות זעירות ברוחב של אנגסטרמים ספורים. היחס בין צורן לחמצן הוא 5:2.

[עריכה] טקטוסיליקטים

טקטוסיליקטים (טקטו ביוונית בנאי) - סיליקטים בעלי מבנה מרחבי - -x‏[(AlxSiyO2(x+y]‏, בטקטוסיליקטים הסריג בנוי כך שכל אטום חמצן משמש גשר בין שני טטרהדרונים, כלומר הוא משותף לשני אטומי צורן. היחס בין הצורן לחמצן הוא 2:1. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר המהווה קרוב ל-75% מקרום כדור הארץ.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ בעבר נהגו לשייך לקבוצה זו גם את המינרלים ברונזיט והיפרסתן, אבל ברונזיט הוא סוג של אנסטטיט והשם היפרסתן נפסל על ידי ועדת שמות המינרלים בארגון המינרלוגיה העולמי.

[עריכה] מקורות וקישורים חיצוניים

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu