מיסטיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המילה מיסטיקה נגזרת מהמלה היוונית μυω, "מואו", משמעותה סגירה או הסתרה. וכן, המיסטיקה קשורה לשני אופנים שונים של סגירה: סגירת הפה, שכן המיסטיקה עוסקת בדברים כמוסים העוברים בלחישה, וסגירת החושים, שכן עניינה של המיסטיקה הוא בדברים שאינם נתפסים בידי חמשת החושים האנושיים הידועים.
המיסטיקה מתרחקת איפוא מהמדע שהתעסקותו היא במדידה וכימות בעולם הפיזי. יש ולפעמים תאוריות מיסטיות מנבאות ניבויים גם לגבי תופעות שבעולם החומר, אך תקפותם של ניבויים אלו אינה עומדת בדרך כלל במבחן מדעי, וניתן לומר שבמקרים שבהם הועמדו במבחן כזה, הם הופרכו או היו דו משמעיים.
בדרך כלל אין משתמשים במונח "מיסטיקה" כדי לתאר אמונות דתיות נפוצות, אלא מסייגים אותו לשימוש רק בהתייחסות למרכיביהן הכמוסים והקשורים לחוויה הדתית הפנימית, להבדיל מגילוייה החיצוניים. שאיפתו של המיסטיקן היא לרוב להביא את נפשו לאיחוד עם ישות רוחנית הקיימת בעולם שמעבר. הקבלה ביהדות והסוּפיוּת באיסלאם הן דוגמאות לזרמים מיסטיים המתפלגים מדתות גדולות. לפי ההגדרה שלעיל, דתות המזרח קרובות מאוד למיסטיקה, וגם בנצרות קמו לה נציגים כמו אוגוסטינוס.
לקראת סוף המאה העשרים ניכרה בישראל פריחה ניכרת של העיסוק במיסטיקה לצורותיה השונות, והלכו והתרבו אלה הרואים במיסטיקה מדריך לחיים, כחלק מתרבות העידן החדש. מנגד עומדים רבים הרואים במיסטיקה סוג של אמונה טפלה.
[עריכה] העיסוק במיסטיקה - מועיל או בעצם מזיק?
שאלת מקומה של המיסטיקה בחיינו, ובפרט השאלה האם העיסוק במיסטיקה מועיל או מזיק, נתונה במחלוקת עזה. להלן שתי דוגמאות להמחשת המחלוקת
פרופ' אליה ליבוביץ כתב בשנת 1997, מיד לאחר צאת ספרו של קרל סייגן "עולם רדוף שדים - המדע כנר באפלה" במאמר שהופיע בעיתון "הארץ":
- "תרבות האמונה הבלתי מבוקרת לא רק שאין בה ברכה או תועלת, אלא שיש בכוחה להביא אסון וסבל. מול העולם העצום של פנטסיות ודמיונות שקריים עומדת החשיבה הרציונלית האנושית, הנשענת על הטלת ספק תמידית ועל אמות מידה חמורות ובלתי מתפשרות לאבחנה הרדיקלית בין הכרה שאפשר לקבלה כידיעה מצד אחד, לבין מה שאיננו אלא בגדר השערה, ניחוש, אמונה, דמיון, הזיה או סתם דבר שקר, מצד שני."
מנגד, כותב ד"ר יואב בן דב במאמרו "המאה ה-21: מדע או מיסטיקה?":
- "התאוריות המדעיות וההשקפות המיסטיות אמנם מנוסחות במונחים שונים וזרים, ולכאורה הן סותרות זו את זו. אבל דווקא משום כך הן יכולות להשלים זו את זו, כאשר כל אחת מהן יכולה להתמודד עם צרכים אנושיים שהאחרת אינה מספקת. השיטות המיסטיות מעניקות משמעות ותכלית לחיי האדם ולפעולותיו, ולכן הן יכולות להתמודד עם שאלות בתחום האישי, שהשיטה המדעית איננה נותנת להן מענה. עם זאת, הדבר אינו צריך להפריע ליישומן של שיטות מדעיות קפדניות בתחומי המחקר השונים, שבהם הן הוכיחו את יעילותן."
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יואב בן דב, המאה ה-21: מדע או מיסטיקה - מאמר המגיב לביקורת המדענים על המיסטיקה. מאמרים נוספים בנושא: יואב בן דב: מדע מול מיסטיקה
- סוף עידן החילונים - מסה מאת אסף ענברי
- אשכול מיסטיקה וסכנותיה, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
