מישל אקרס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל אקרס (נולדה ב-1 בפברואר 1966 בסנטה קלרה, קליפורניה) היא שחקנית כדורגל אמריקאית.
אקרס למדה באוניברסיטת מרכז פלורידה וזכתה בכמה תארים: כדורגלנית השנה של האוניברסיטה בעונת 1988-1989, פרס הרמן בשנת 1988, והיא ראשונה בדירוג השערים של ליגת ה-UCF. ב-18 באוגוסט 1985, היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ארצות הברית, ושלושה ימים לאחר מכן, היא כבשה את שערה הראשון בנבחרת, במשחק מול נבחרת דנמרק.
אקרס כבשה 15 שערים ב-24 משחקים בנבחרת בין השנים 1985 ל-1990, אבל בשנת 1991, היא קבעה שיא נבחרת, כאשר כבשה 39 שערים ב-26 משחקים. בגביע העולם 1991 שנערך בסין, כבשה אקרס 10 שערים וסיימה כמלכת השערים של הטורניר. במשחק הגמר, ארצות הברית שיחקה מול נבחרת נורבגיה, וניצחה 2-1 מצמד של אקרס.
ב-1996, היא הייתה חלק מנבחרת ארצות הברית שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אטלנטה. שנתיים לאחר מכן, ב-1998, היא זכתה שוב במדליית זהב עם הנבחרת, הפעם במשחקי הרצון הטוב שנערכו בניו יורק. ב-1999, היא זכתה עם הנבחרת בגביע העולמי בפעם השנייה.
קצת אחרי טורניר הכדורגל של אולימפיאדת סידני (2000), אקרס פרשה מהנבחרת כשלזכותה 105 שערים ו-37 בישולים.
אחרי פרישתה מכדורגל, היא המשיכה לקדם את ענף כדורגל הנשים ובנוסף היא כתבה מספר ספרים.
ב-4 במרץ 2004, אקרס וחברתה לנבחרת מיה האם, היו הנשים היחידות והאמריקאיות היחידות שנכנסו לרשימת פיפ"א 100, 125 הכדורגלנים החיים הטובים ביותר, שאותה אירגן הכדורגלן הברזילאי, פלה. באותה שנה, היא גם נכנסה להיכל התהילה של הכדורגל הלאומי.
