מכונית תופת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכונית תופת - מכונית (או משאית) המועמסת במטען גדול של חומר נפץ, המתפוצצת במקום שבו מבקש ארגון טרור לבצע פיגוע. פיצוץ המכונית נעשה על פי רוב על ידי נהג מתאבד או באמצעות הפעלה מרחוק. בשימוש במכוניות תופת נעשה שימוש לא רק בכדי לבצע פיגועים מקריים, אלא גם בכדי להתנקש באופן ממוקד בחייו של אדם מסוים.
מבחינתם של ארגוני טרור, למכונית תופת יתרונות רבים על פני אמצעי טרור אחרים, כגון פיגועי התאבדות, מטעני צד או פיגועי ירי:
- אפקט. במכונית ניתן להוביל מטען גדול של חומר נפץ, ובכך להשיג מספר גדול של נפגעים. לעתים, מכונית תופת אחת עשויה להביא למותם של מאות בני אדם.
- הסלקה. במכונית ניתן להסליק חומר נפץ, באופן שיהיה קשה לאתר אותו וניתן לנייד אותו ממקום למקום, באופן בטוח יחסי.
- עבירות. המכונית מסוגלת לפרוץ מחסומים, ובכך להגיעה ליעדה, גם כאשר קיימת שמירה.
- הרס סביבתי. מכונית תופת מסוגלת לפגוע בבניינים ולא רק בבני אדם, כך שנוצר גם הרס סביבתי בנוסף לקורבנות בנפש, וההרס הרב משמר את זכר הפיגוע למשך תקופה ארוכה.
- נגישות. באמצעות מכונית תופת שמוסוות כמכונית תמימה, ניתן להיות נגיש לאדם שמאובטח באופן הדוק מאוד. השימוש במכונית יכול להעשות באמצעות חנייתה בנתיב תנועה, שבו האישיות צריכה או נוהגת לעבור.
החשש מפני מכוניות תופת הביא לכך שהחל משנת 2000, פחות או יותר, נבדקת כל מכונית המבקשת להכנס לחניון תת-קרקעי. הסיבה לכך היא החשש שארגוני טרור ינסו לעשות שימוש במכוניות כאלו לשם הריסת בניינים. בניינים שהחשש לתקיפתם גדול במיוחד, כגון מבנה של שגרירות ארצות הברית, זוכים להגנה מיוחדת בדמות גדר שמקיפה אותם ומונעת גישה אליהם במכונית. בנינים ציבורים שונים מעמידים ברחוב עמודי בטון, שלא מאפשרים למכונית לחנות בצמוד אליהם, ובכך להקטין את האפקט שיווצר מפיצוץ. כיום נבחנות שיטות נוספות בכדי למגן בניינים מפני פיצוץ, ובהם שיטות בניה שמקטינות את אפקט הפיצוץ, באמצעות עטיפה של יציקות הבטון בחומרים אלסטיים, שמאפשרים להם לספוג פיצוץ מבלי להתפרק.
מכוניות תופת רבות מספור התפוצצו בעיראק לאחר כיבושה על ידי כוחות אמריקניים במלחמת עיראק.
גם מדינות מבצעות לפעמים התנקשויות באמצעות מכוניות תופת. הדבר מאפשר להם לפגוע במי שרצו ועם זאת להעלים ולטשטש את עקבותיהם, בצורה טובה יותר מאשר בהתנקשות ישירה.