מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על פי המתואר בספר מלכים ובדברי הימים, לאחר תום מלכות שלמה בן דוד המלך התפצלה ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה. ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים ומלכה הראשון היה ירבעם בעוד שבממלכת יהודה, שכללה את השבטים יהודה ובנימין, שלט רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת דוד לא פסקה עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל. כאשר המלך ביהודה אינו בנו של הקודם, או המלך בישראל הוא כן בנו של קודמו, הדבר יצוין בהערות.
[עריכה] כרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל
כל התאריכים הם תאריכי מלוכה מלפני הספירה. התאריכים מבוססים על הקביעה שבית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפני הספירה, וספירה אחורה בהתאם לכתוב בתנ"ך. התאריכים הינם הערכות בלבד שכן יש שיטות שונות (לרוב עם הפרשים של שנים אחדות בלבד) לגבי הבנת התאריכים בתנ"ך, במיוחד לגבי מקרים של מלוכה משותפת.
|
ממלכת ישראל המאוחדת
|
|
שם
|
שנות מלוכה
|
הערות
|
|
שאול
|
1029-1004
|
|
|
איש בושת (אשבעל)
|
1004-1002
|
בן שאול
|
|
דוד
|
1004-965
|
במשך שבע וחצי השנים הראשונות מלך על יהודה בלבד.
|
|
שלמה
|
965-928
|
בנו של דוד
שותף במלוכה 967-965
|
|
|
|
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
