ממלכתיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בגישתו של בן גוריון להעברת מרכז הכובד של ההכרעות ממוסדות המפלגות וההסתדרות למוסדות המדינה. לערך העוסק בהשקפה דתית מבית מדרשו של הרב קוק, ראו ממלכתיות (ציונות דתית).
ממלכתיות, גישתו של דוד בן גוריון בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז, שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות המדינה.
הגישה נתנה למעשה ביטוי אידאולוגי להעברת מרכזי השליטה במדינה מהחברה לממשלה ולביסוס ריבונותה של המדינה. שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה הלאומיים של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק הפלמ"ח, חקיקת חוק חינוך ממלכתי שביטל את שיטת הזרמים בחינוך והלאמת לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות.
בתחום הבריאות נשמר מעמדם של הגופים התנועתיים והמפלגתיים, ורק בשנת 1995 חל שינוי בתחום זה, עם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שניתק את הקשר ההדוק בין ההסתדרות הכללית (ובעקיפין מפלגת העבודה) לקופת החולים הכללית, ואת הקשר הדומה בין הסתדרות העובדים הלאומית וקופת חולים לאומית. צעד זה הרים תרומה חשובה להקניית מעמד ממלכתי לשירותי הבריאות, אם כי נמשכת אספקתם על-ידי גופים עצמאיים (קופות החולים), ולא ישירות על-ידי המדינה. קבלת שירותי בריאות מקופת חולים מסוימת חדלה להיות תלויה בחברות בארגון העובדים השולט בקופה. אספקת השירותים על-ידי גופים עצמאיים אין בה כדי לפגוע בעקרון הממלכתיות, כל עוד ניהול של גופים אלה כפוף לשיקולים ממלכתיים ולא לשיקולים תנועתיים. קשה לומר בביטחון שמטרה זו הוגשמה כליל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, משום שלשתי קופות חולים יש עדיין "צבע" פוליטי, אך החוק מהווה צעד משמעותי בכיוון זה.
