מנחם גולדברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מנחם גולדברג
בית המשפט	בית הדין הארצי לעבודה
שנת לידה	1934
שנת פטירה	2006
תפקידים בולטים	נשיא בית הדין הארצי לעבודה.
פעילויות נוספות

ערך זה עוסק בנשיא בית הדין לעבודה. לערך העוסק במשורר היידיש, ראו מנחם בורישו.

מנחם גולדברג (1934 - 17 במאי 2006), הנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה.

[עריכה] תולדות חייו

מנחם גולדברג נולד בתל אביב בשנת 1934. למד בגימנסיה הרצליה וסיים לימודיו ב-1952.

שירת בצה"ל בחיל התותחנים. בשנת 1957 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1960 הוסמך כעורך דין.

בשנים 1960 - 1964 היה יועץ לדיני עבודה בהתאחדות התעשיינים. לאחר מכן פעל ארבע שנים כעורך דין עצמאי. בשנת 1969, עם הקמתה של מערכת בתי הדין לעבודה, החל לכהן כשופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, וכיהן בתפקיד זה עד 1975.

בשנת 1975 חזר לפעול כעורך דין, והיה בעליו של משרד מוביל בתחום דיני העבודה.

ב-23 בפברואר 1983 חזר גולדברג למערכת בתי הדין לעבודה, הפעם כסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. את הבעלות על משרד עורכי הדין העביר לשותפו, נחום פינברג.

ב-4 ביוני 1986 מונה לנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה, במקומו של הנשיא צבי בר-ניב. לאחר 11 שנות כהונה החליט לפרוש לגמלאות ב-15 ביולי 1997. לאחר פרישתו עסק בהוראה, וכן בבוררות, בגישור ובייעוץ.

בשנים 1986-1996 כיהן כיו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

לימד כמורה מן החוץ בפקולטות למשפטים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב ובמסגרות אקדמיות נוספות.

כמקובל בקהילה המשפטית, פרסמו חבריו לכבודו בשנת 2001 ספר יובל - "ספר מנחם גולדברג" - לקט מאמרים בדיני עבודה וביטחון סוציאלי. עורכי הספר הם אהרן ברק, סטיב אדלר, רות בן ישראל, יצחק אליאסוף ונחום פינברג. את הקדמתו לספר זה החל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, במילים:

הנשיא מנחם גולדברג הוא מייסד וממשיך. הוא מהאבות המייסדים של מערכת בתי הדין לעבודה. הוא היה מהשופטים הראשונים אשר מונו לכהן בבתי דין אלה עם הקמתם. הוא מממשיכי מסורת בית הדין לעבודה. ניתן לומר כי את המסד הניח הנשיא בר-ניב המנוח, את הטפחות בנה הנשיא גולדברג. אכן, את התשתית האינטלקטואלית למשפט העבודה - האינדיבידואלי והקולקטיבי - הניח הנשיא בר-ניב. היו אלה יסודות איתנים, המעוגנים בשכל ישר ובמשפט משווה. על יסודות אלה, בנה הנשיא גולדברג את המבנה של משפט העבודה. הוא עשה כן בזהירות, תוך שינויים הנדרשים, בשל שינויי העתים, המשקפים את צורכי החברה הישראלית. בזכותו שלו, יש לה למדינת ישראל משפט עבודה הלכתי מפותח, מודרני, המאזן בצורה ראויה בין מעביד לעובד והמבקש ליתן פתרונות צודקיםלבעיות הזמן והמקום.

מחלוקת משפטית התקיימה בין הנשיא גולדברג לנשיא ברק בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה לבית המשפט הגבוה לצדק. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו^[1]. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה^[2]. מרבית עתירות אלה נדחו, משום שבג"ץ לא ראה עצמו כסמכות ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, אך יש שעתירות אלה התקבלו, ובג"ץ הפך את החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה.

מנחם גולדברג נפטר בשנת 2006.

[עריכה] כתביו

גולדברג חיבר ספרים אחדים, שמרביתם יצאו לאור בהוצאת "סדן" במתכונת דומה: כינוס של החקיקה העדכנית (חוקים, תקנות וצווים) בתחום מסוים, כשלאחר כל סעיף של החקיקה מופיע ציטוט של קביעותיהם של בתי המשפט בנושא הסעיף. כל אחד מהספרים התעדכן באופן שוטף - מדי כשנה יצאו לאור דפי עדכון ובהם כל החידושים מאז המהדורה הקודמת. כל אחד מספריו הפך לספר יסוד בתחומו, ובפרט זכה להצלחה הספר "דיני עבודה".

דיני עבודה: מהדורות ראשונות יצאו לאור בשיתוף עם עו"ד יוסף האוזמן, עד לפטירתו של האוזמן. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1966, ובדצמבר 2005 יצאה לאור המהדורה ה-43. לאחר פטירתו של גולדברג, ממשיך עו"ד נחום פינברג בעדכון הספר.
עוקדן הביטחון הסוציאלי: מהדורה ראשונה, בשם דיני ביטוח לאומי, יצאה לאור בשנת 1970, ובעקבותיה יצאו 13 מהדורות נוספות עד שנת 1994, שבה שינה הספר את שמו לשם הנוכחי, תוך הרחבת התחום שהוא עוסק בו. מהדורה 12 של הספר בשמו זה יצאה לאור באפריל 2006.
דיני בטיחות בעבודה: מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1973.
דיני ירושה ועיזבון: ארבע מהדורות ראשונות בשיתוף עם רו"ח יחזקאל פלומין, למהדורה החמישית והשישית הצטרף גם ד"ר א' מעוז. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1970.
Labour Law in Israel, 1982

בנוסף לספריו, הרבה מנחם גולדברג לפרסם מאמרים בכתבי עת משפטיים בישראל ובחו"ל.

[עריכה] הערות שוליים

^ מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, הפרקליט ל"ח
^ אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, הפרקליט ל"ח