מפוחית פה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בכלי נשיפה ממתכת המשמש במוזיקה מודרנית. לערך העוסק בכלי המפוח הדומה לאקורדיון, ראו מפוחית יד.

מפוחית פה (באנגלית: Harmonica) הוא כלי נשיפה ממתכת העשוי מפליז או ארד. לעתים נקראת בטעות מפוחית.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מבנה המפוחית 2.1 ה"מסרק" 2.2 משטח הלשוניות 2.3 משטחי הכיסוי 3 סוגי מפוחיות 3.1 מפוחיות דיאטוניות 3.2 מפוחית כרומטית 3.3 מפוחית אורכסטרית 3.4 סוגים נוספים

[עריכה] היסטוריה

המפוחית הומצאה בתחילת המאה ה-19 באירופה (שנת 1829 ), לאחר שהומצאו כלי נשיפה דומים באסיה. המפוחית עוצבה בצפון אמריקה, כנראה ב-ארצות הברית וממציאה מסווג בתור שארלז והיסטון . מספר שנים לאחר שהומצאה, החלה לתפוס פופולריות בארצות הברית ובאירופה, בעיקר בבריטניה. כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 החלה המפוחית למצוא את מקומה בקרב מוזיקאים, מקהלות ותזמורות.

בתחילת המאה ה-20 החל גל של עיצובים חדשים למפוחית ומפוחיות חדשות (מפוחית כרומטית, מפוחית טרמולו, מפוחית אורכסטרית, מפוחית בס, מפוחית תווים)

[עריכה] מבנה המפוחית

המפוחית בנויה מ-3 חלקים עיקריים: ה"מסרק", משטח הלשוניות ומשטחי הכיסוי.

[עריכה] ה"מסרק"

מסרקים בדרך כלל עשויים מעץ, אך כיום מקובל יותר שהמסרקים יהיו עשויים ממתכת או פלסטיק. המסרק הוא החלק העיקרי במפוחית, והוא זה ששולט במנעד הצלילים בתוכה. המסרק מכיל את החללים שבעזרת האוויר נוצרים בהם המנעדים להפקת הצליל, כאשר כל "שן" במסרק מפיקה תו שונה. השם "מסרק" נובע מהעובדה שחלק זה במפוחית מזכיר מאוד מסרק לשיער. על אף זאת, ישנם מסרקים במפוחיות מודרניות יותר, שהם הרבה יותר מורכבים.

קיים ויכוח על העובדה האם החומר ממנו עשוי המסרק משפיע על הצליל שהמפוחית מפיקה. למרות שההנחה היא שקיימת השפעה, מחקרים מעידים כי האוזן האנושית לא מזהה כל הבדל בין שלושת החומרים מהם המסרק עשוי. נראה כי ההבדל היחיד בין החומרים הוא הנוחות שבמסרק מעץ: העץ סופג את הלחות היוצאת מפיו של הנגן ומרחיבה מעט את העץ, ובכך מקלה על הנגינה בה בכך שמצריכה נשיפה פחות חזקה. ייתכן וזו הסיבה לכך שישנם נגנים שנוהגים להרטיב את מסרק העץ במפוחית על מנת שיתקרבו למשטח הלשוניות ויצרו לחץ מסוים כאשר מנגנים בהן. למרות זאת, מפוחיות מודרניות יותר בעלות מסרק עץ, אינן רגישות לרטיבות ולא מתרחבות, כיוון שלבסוף מסרקי העץ נחלשים ומתפוררים.

[עריכה] משטח הלשוניות

משטחי הלשוניות בדרך כלל עשויים מפליז, אך לעתים מיוצרים מפלדה או אלומיניום ולעתים רחוקות מפלסטיק. המשטח בדרך כלל מחולק לשניים, כאשר החלק העליון הוא זה שמחוברות אליו הלשוניות, והחלק השני נועד ל"שמירה" על הצליל. הלשוניות מחוברות (בדרך כלל בעזרת ריתוך או הברגה) למשטח הנמצא בין המסרק למשטחי הכיסוי, כאשר הן נמצאות בחלק התחתון של המשטח ונוטות כלפי מטה בצורה מדורגת (משמאל-הנמוך ביותר ומימין-הגבוה) כך שהצלילים מופקים גם בצורה הזו. לעתים רחוקות לא נעשה שימוש במשטח, והלשוניות ממוסמרות למסרק. הלשוניות מגיבות לנשיפה מהצד הפתוח של המסרק, ולשאיפה מהצד השני. לעתים משטחי הלשוניות נשחקים בעקבות שישוש של שנים, ולכן ניתן להחליף אותן באופן נפרד.

[עריכה] משטחי הכיסוי

משטחי הכיסוי הם שמכסים את משטח הלשוניות מלמעלה ומלמטה, ומיוצרים ממתכת, ולעתים רחוקות מעץ או מפלסטיק. המשטחים נועדו בעיקר כי להחזיק את הצליל שהמפוחית מפיקה. המשטחים תמיד בולטים ומעניקים למפוחית את צורתה, אך ישנם משטחים בולטים פחות, שיוצרים צליל חזק יותר, וישנם משטחים בולטים יותר עם כיסוי לצלחת העליונה בתחתיתם, שנועדו אך ורק לאחיזה נוחה יותר.

[עריכה] סוגי מפוחיות

כאמור, קיימים סוגים רבים של מפוחיות, והם:

[עריכה] מפוחיות דיאטוניות

מפוחית דיאטונית היא המפוחית הסטנדרטית, ולה סולם קבוע (סי מינור, סי מז'ור, בי במול מז'ור וכו'), המפוחית הדיאטונית בדרך כלל מסוגלת לנגן 3 או 4 אוקטבות אם כי לא את כל התוים מכל אוקטבה. המפוחית הדיאטונית מתחלקת למספר סוגים:

• מפוחית טרמולו: בעלת 2 שורות נקבים, בדרך כלל של 12 נקבים בכל שורה. מפיקה 4 אוקטבות ובעלת מנעד צלילים רחב במיוחד.
• "נגנית הבלוז": נקראת "Blues harp" באנגלית (נבל הבלוז). היא המפוחית הסטנדרטית והקלה ביותר לשימוש. בעלת 8-14 נקבים, ומנגנת בדרך כלל 3 אוקטבות. בדרך כלל המפוחיות האלה מפיקות את כל התוים משתי האוקטבות הגבוהות (בהתאם לסולם המפוחית) ויחסירו תוים מהאוקטבה הנמוכה.
• מפוחית אוקטבית: למפוחית זו יש שתי לשוניות על כל נקב, וגם היא מחולקת לשתי שורות ארוכות יותר מאשר מפוחית הטרמולו.

ניתן להפיק תוים שנמצאים מחוץ לסולם הקבוע במפוחית הדיאטונית באמצעות טכניקה שנקראת 'כיפוף תוים'. בשימוש בטכניקה זו, מעבירים את האוויר לתוך או מחוץ למפוחית בצורה כזו שבה גורמים לשן במסרק 'להתכופף' ואז להפיק תו שונה מהתו שלו יועדה השן. בדרך כלל כיפוף תו יגרום לירידה או לעליה בחצי טון, לדוגמה - התו 'רה' יהפוך ל'דו דיאז'. כיפוף תוים היא טכניקה מסובכת יחסית ולא ניתן לכופף את כל התוים במפוחית, לכן לנגנים רבים שמשתמשים במפוחית דיאטונית יש אוסף של מפוחיות ממספר סולמות שונים. כיפוף תוים פופולרי ביותר במיוחד במפוחיות מסוג 'נגנית הבלוז' וניתן להבחין בשימוש בשיטה בשירי בלוז רבים.

[עריכה] מפוחית כרומטית

במפוחית הכרומטית יש כפתור בצד המפוחית שלחיצה עליו משנה את כל התוים במפוחית בחצי טון. בצורה כזאת ניתן בקלות רבה להפיק צלילים מכל הסולמות בניגוד למפחית הדיאטונית שבה יש צורך להשתמש ב'כיפוף תוים' או במספר רב של מפוחיות בשביל להשיג את אותו אפקט.

המפוחית הכרומטית היא בדרך כלל גדולה יותר מהמפוחיות הדיאטוניות הפופולריות ולכן יש שטוענים שמאבדים משהו מין האינטימיות שיש לנגן המפוחית עם מפוחיתו בשימוש בה.

[עריכה] מפוחית אורכסטרית

בהרכב מפוחיות אופייני ישנם שלושה נגני מפוחיות הרכב כזה נקרא בדרך כלל "שלישיית מפוחיות"

ב"שלישייה" קיימים שלושה סוגי מפוחיות:

1. מפוחית סולו - בדרך כלל מפוחית כרומטית שמשמיע תווים רגילים.

2. מפוחית בס - מפוחית בעלת שתי שורות של נקבים של תווים נמוכים במיוחד לליווי המנגינה.

3. מפוחית אקורדים- מפוחית בעלת שתי שורות של נקבים. המפוחית בנוייה בצורה כזו ששורות הנקבים

מחולקות ל-48 קבוצות שבכל קבוצה 3 נקבים של תווים. צירוף 3 התווים גורם לאקורד המלווה את המנגינה.

[עריכה] סוגים נוספים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Harmonica