מצבת הגסו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצבת הגסו (באנגלית: Gravestone of Hegeso) היא מצבת קבורה יוונית, עשויה שיש, המתוארכת לשנת 400 לפנה"ס. המצבה נמצאה בבית העלמין קרימיקוס (Kerameikos) באתונה והיא מוצגת במוזיאון הארכיאולוגי באתונה.
מצבות הקבורה בעולם היווני הופיעו בבתי קברות ציבוריים וסימלו גם את המעמד החברתי והכלכלי של הנפטר ובני משפחתו. המצבות הופיעו לראשונה בתרבות היוונית בסוף המאה ה-6 לפנה"ס כמצבה בעלת פרופורציות גבוהות. על המצבה גולפה דמות הנפטר ונוספו לה קישוטים כגון וולוטות שהן סלסולים דמויי קרניים של איל. לאחר פלישת הפרסים ליוון, נחקקו באתונה חוקים המגבילים הוצאות כספיות על הקמת מצבות ועל טקסי קבורה. "מצבות שיש מעוטרות שבו ונראו באתונה רק בסוף תקופת פריקלס (שנות השלושים של המאה החמישית לפנה"ס)". [1]. "מצבת הגסו" אופיינית למצבות מתקופה זו הבנויות בפרופורציות רחבות יותר ובראשן גמלון. כמו כן הסצנות המתוארות על מצבות אלו היו מורכבות יותר במספר המשתתפים, לעומת המצבות הקדומות.
המצבה מציגה את הנפטרת, אשר שמה חקוק על גבי המצבה, כשהיא יושבת על כיסא. נערה-משרתת העומדת מולה מגישה לה קופסת תכשיטים והיא בוחנת תכשיט אשר היה מצויר על המצבה (ולכן לא נשמר). הדמויות מתוארות בפרופיל חלקי (פרופיל 3/4) המדגים את יכולתו הטכנית הגבוהה של האמן בתיאור הקצר (פרספקטיבה). שתי הדמויות אוחזות בקופסת התכשיטים אשר במרכז הקומפוזיציה. נגיעה זו יוצרת אווירה של אינטימיות בין שתי הדמויות, אינטימיות המועצמת על ידי האיפוק בתאור הבעות הפנים האופייני לאמנות הקלאסית. מבחינת יכולת התיאור מתקרב התבליט לאמנות של התקופה ההלניסטית. יכולת זו מתבטאת בעיצוב האנטומי של שתי הדמויות, המתואר דרך בגד דק ועטיר קפלים היורדים בעדינות ובטבעיות על הגוף ובעיצוב תלתלי השיער של הנפטרת.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רוזנברג, סילביה (אוצרת), יצירות מופת בנות-אלמוות, דפדפת המלווה את הצגת "מצבת ג'וסטיניאני", מוזיאון ישראל, ירושלים, 2005.
