מרוות יהודה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מרוות יהודה | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | מרווה |
| מין: | מרוות יהודה |
| שם מדעי | |
 Salvia judaica |
|
מרוות יהודה (Salvia judaica) היא צמח רב-שנתי ממשפחת השפתניים, נפוצה בארץ ישראל.
גבעולי המרווה רבים, דקים, מרובעים בחתך. במשך הפריחה והבשלת הזרעים מקבלים הגבעולים והצמח כולו גוון ארגמן או סגול. הפרחים סגולים, לא גדולים, וצינור הכותרת שלהם שקוע בתוך הגביע, שהוא חלק ואין לו שערות בלוטיות. תקופת הפריחה של מרוות יהודה הוא בחודשים אפריל עד יוני.
