מרצאהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שכונת מרצאהן על מפת ברלין. בכתום - שטח שכונת מרצאהן בלבד. בצהוב וכתום - שטח השכונה לאחר האיחוד עם הלרסדורף.

מרצאהן (בגרמנית: Marzahn) היא שכונה בצפון-מזרח ברלין, בירת גרמניה. השכונה גובלת בהוהנשנהאוזן (Hohenschönhausen) בצפון, בהלרסדורף (Hellersdorf) במזרח, קפניק (Köpenick) בדרום, בליכטנברג בדרום ובמדינת ברנדנבורג בצפון-מזרח.

בשנת 2001 אוחדה השכונה רשמית עם הלרסדורף במסגרת רפורמת השכונות של ברלין והשכונה המאוחדת נקראת מרצאהן-הלרסדורף, אך האיחוד הוא מנהלתי בלבד ובפי התושבים ההפרדה נשמרת. השם מרצאהן הוא כנראה ממוצא סלבי, מהמילה more, שפרושה אגם או marcana שפירושה בפולנית ביצה.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
- 1.1 בתקופת הנאציזם
- 1.2 לאחר תום מלחמת העולם השניה
2 אוכלוסייה

[עריכה] היסטוריה

צילום פנורמי של השכונה וסביבתה

[עריכה] בתקופת הנאציזם

באזור מרצאהן הוקם ב-1936 על ידי הנאצים, זמן קצר לפני המשחקים האולימפיים מחנה מעצר לצוענים. רובם הוגלו מאוחר יותר לאושוויץ וברגן בלזן ורק מעטים מהם שרדו.

החברה האסה את ורדה (Hasse & Wrede), המייצרת עד היום כלי עבודה, הקימה מפעל בו הועסקו עובדי כפייה ובשטחה היו שני מחנות לאכסון העובדים. בחברה הייתה גם תנועת התנגדות קומוניסטית. גם החוואים באזור העסיקו עובדי כפייה רבים, על מנת להחליף עובדים גרמנים שנקראו לקרב.

ב-30 במרץ 1943 נערכה התקפה אווירית על מרצאהן, בה נהרגו חמישה בני אדם ונהרסו בתים רבים. בין 1943 ו-1945 החביאו אריך שפלר (Erich Scheffler) ואשתו שרלוטה בביתם יהודים רבים והצילו בכך את חייהם.

כיבוש ברלין על ידי הצבא האדום הביא חיילים סובייטיים ב-21 במאי 1945 קודם כל אל מרצאהן.

[עריכה] לאחר תום מלחמת העולם השניה

ב-30 באוקטובר 1945 הוציא המנהל הסובייטי צו סגירה לחברת האסה את וורדה וב-1950 החברה הפכה להיות קואופרטיב קומוניסטי. ב-1976 נמצאו במסגרת חפירות ארכיאולוגיות במקום שרידי יישובים סלאביים וגרמניים עתיקים.

עד 1979 היה האזור חלק משכונת ליכטנברג והיה מאוכלס יחסית בדלילות (בשנת 1978 גרו בשכונה 4,089 תושבים בלבד). במחצית השנייה של שנות ה-80 בנתה ממשלת גרמניה המזרחית עשרות אלפי יחידות דיור בצורת בניינים גבוהים וחסרי יחוד (הקרויים Plattenbauten, בנייני פלטות, כיוון שהבניין עשוי מפלטות המיוצרות במפעל) בשכונה וגם בשכונות הלרסדורף והוהנשנהאוזן ושיכנה מאות אלפי בני אדם בשכונות. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי התרוקנו בניינים רבים מיושביהם. חלק מהם הפכו להיות בנייני רפאים, חלקם נהרסו וחלקם שופצו והם מאוכלסים גם היום.

[עריכה] אוכלוסייה

השכונה מאוכלסת כמעט באופן בלעדי בגרמנים וכמעט אין מהגרים בשכונה. תושבי השכונה שייכים בעיקר למעמד הפועלים הבינוני-נמוך. בשכונה גרים תומכים רבים יחסית במפלגות הימין הקיצוני.