משה דואק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה דואק (נולד ב-1931), הוא אזרח ישראלי שהשליך ב-29 באוקטובר 1957, רימון יד לעבר שולחן הממשלה בבניין הכנסת (ששכנה באותה עת ב"בית פרומין").
מפיצוץ הרימון נפצע קשה השר משה שפירא, שר הדתות מהמפד"ל (שבעקבות האירוע הוסיף לשמו את השם "חיים"), ראש הממשלה דוד בן גוריון והשרים גולדה מאיר ומשה כרמל נפגעו מרסיסים. נראה כי הרקע למעשה היה כישלונו של משה דואק בניסיון לקבל כספים בגין מצב בריאותו הירוד ולא רקע פוליטי. מאוחר יותר התברר שדואק היה מעורער בנפשו, אולם הפסיכיאטרים פסקו כי הוא כשיר לעמוד לדין. ממיטתו בבית החולים שבו אושפז בעקבות ניסיון ההתנקשות, פנה דוד בן גוריון להוריו של דואק והבטיח להם שלא יאונה להם כל רע בגין מעללי בנם. הוא ברכם שיזכו לגדל את יתר ילדיהם "למעשים טובים ולאהבת ישראל". אף על פי כן, דואק נידון ל-15 שנות מאסר, שחלקן העביר במוסד סגור.
לימים הקים דואק מפלגה בשם "תרשיש" שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-12 וקיבלה את האותיות "ז.ע.מ.". במצעו קרא דואק, בין השאר, להקים מכללה בנתניה. תשדירי הבחירות שלו זכורים לרבים בזכות הדרך בה חזר על הביטוי: "נוער נוער נוער!".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אבי שילון, נוער, נוער, נוער, אתר NRG
