משטר נשיאותי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משטר נשיאותי הוא סוג של שלטון הקובע שהרשות המבצעת הוא אדם אחד, ולא קבוצה של אנשים. אדם זה אינו רשאי להיות חבר במוסדות שלטון אחרים. אדם זה ימנה קבוצה של מזכירים או עוזרים שיכהנו לצידו, והוא יאציל להם סמכויות.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגים ודוגמאות
ניתן למצוא משטר כזה במדינות שאינן דמוקרטיות, כמו סוריה. במקרים אלה הנשיא, שתהליך בחירתו אינו דמוקרטי, שולט למעשה בכל רשויות השלטון. במדינות דמוקרטיות ניתן למצוא את המשטר הנשיאותי כיישום של עקרון הפרדת הרשויות.
במספר מדינות, כמו בישראל, העם בוחר את הרשות המחוקקת (בית הנבחרים), ומתוכו נבחרת הרשות המבצעת (הממשלה) בהליך של דיונים קואליציוניים. חברי הממשלה והעומד בראשה חברים בדרך כלל בפרלמנט וזקוקים לאמונו. זוהי דמוקרטיה פרלמנטרית.
במדינות אחרות, כמו בארצות הברית, העם בוחר באופן ישיר (במידה מסוימת) את הנשיא, ובנפרד מן הפרלמנט. הנשיא לא זקוק לקבלת אמון מהפרלמנט, אך זקוק לאישורו למינוי שרים. הנשיא יכול להטיל וטו על חוקים שאושרו, אך ניתן לבטל את הווטו ברוב מיוחס. (פרטים אלה עשויים להשתנות ממדינה למדינה.)
קיימות מדינות שבהן יש שילוב בין השיטות. בצרפת, ישנו נשיא המוגדר כרשות המבצעת, אך אחראי בעיקר להתוויית מדיניות וליחסי החוץ. הוא ממנה ראש ממשלה שאחראי למדיניות הפנים.
[עריכה] יתרונות השיטה הנשיאותית
- מנדט סמכות - מכיוון שהנשיא נבחר על ידי העם, כוחו לגיטימי יותר מאשר מנהיגים אשר נבחרו בצורה לא ישירה.
- הפרדת רשויות - מכיוון שמתקיימות שתי רשויות נפרדות המחוקקת והמבצעת. קיימת טענה כי בצורה זו כל רשות מפקחת על השנייה ומפחיתה מקרי שחיתות.
- יציבות - הנשיא נבחר לתקופה קצובה בניגוד לרה"מ אשר זקוק לפרלמנט כדי להמנע מהצבעת אי אמון.
- תיאום - מכיוון שהקבינט נבחר על ידי הנשיא קיימת היררכיה ברורה בניגוד לממשל פרלמנטרי אשר ממשלתו בנויה מיריבים פוליטיים.
[עריכה] חסרונות השיטה הנשיאותית
- מנדט סמכות - הנשיא הנבחר מקבל את כל הסמכויות הביצועיות למשך תקופת שלטונו, ואילו המפסידים מאבדים כל יכולת השפעה ביצועית עד לבחירות הבאות. הדבר פוגע בעיקרון הדמוקרטי של ייצוג כל חלקי העם.
- הפרדת רשויות - ניהול שתי רשויות נפרדות מאפשר הטלת אשמה בין הרשויות ואי לקיחת אחריות על מחדלים. ניהול של שתי רשויות נפרדות במקום אחת מהווה נטל כלכלי.
- יציבות - קיים קושי להדיח נשיא לא ראוי לפני שתקופת כהונתו מסתיימת. לנשיא יש כוח רב שאינו מבוקר או מרוסן על ידי העם בצורת נציגיו הנבחרים (הפרלמנט).
- בינוניות - השיטה עלולה לקבע בינוניות רעיונית ופופוליזציה. רעיונות חברתיים חדשים מתבטאים בראשיתם בתנועות "קצה" ואילו המנגנון הפוליטי הנשיאותי פונה להמונים שב"מרכז". המועמד לנשיאות פונה בדרך כלל למכנה משותף רחב ונמוך, לעתים תוך דחיקת ערכים לאומיים שנויים-במחלוקת אל מחוץ לשיח-הציבורי.
ניתן לומר שבמשטר נשיאותי יש העדפה של יציבות השלטון על-פני ייצוגם של כלל האזרחים.
[עריכה] בישראל
בישראל הוצעו הצעות למשטר נשיאותי כזה או אחר. בתחילת שנות ה-90 החל שימוש בהצבעה ישירה לראש הממשלה, אך השיטה בוטלה מפני שעדיין הייתה תלות בכנסת. בשנת 2006 הוקמו ועדות לשינוי שיטת הממשל והוגשו הצעות חוק בנושא, שטרם אושרו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- פרופ' גדעון דורון, משטר נשיאותי לישראל, ירושלים: הוצאת כרמל, 2006
[עריכה] קישורים
- משטר נשיאותי לישראל?, דיון מנומק בעד ונגד השיטה: פרופ' גדעון דורון מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אופיר העברי ממרכז שלם, באתר "אומדיה"
- חייבים משטר נשיאותי, ח"כ אביגדור ליברמן, באתר Ynet
- אשליית הנשיאות, פרופ' אריק כרמון, באתר Ynet
- מיכל גדו, דמוקרטיה פרלמנטרית או דמוקרטיה נשיאותית?, באתר "אומדיה"