נואיבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נואיבה (ערבית: نويبع, נויבע) היא עיר תיירות השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני, לחוף מפרץ אילת, כ-65 ק"מ מדרום לאילת וכ-150 ק"מ מצפון לשארם א-שייח'.
בתקופת השלטון הישראלי בסיני, לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בנואיבה יישוב ישראלי בשם נביעות. לאחר החזרת השלטון בסיני למצרים הוקם בנואיבה נמל, שאותו פוקדות ספינות מעבורת המגיעות מעקבה.
אזור נואיבה מיושב בשני שבטי בדואים: תראבין בצפון ומאיזנה בדרום.
תושבי נואיבה מתפרנסים מעבודה במשרדי הממשלה והעיריה שבמקום ומשירותים לתיירים.
בחלק הדרומי של נואיבה נמצאת הדיונה הקטנה, שבה בתי מלון, בתי הארחה וחושות לתיירים, ולידה הדיונה הגדולה.
בדומה ליישובים רבים לאורך מפרץ אילת, גם נואיבה חביבה על תיירים מישראל.