נכות בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נכות הינה אי יכולת תפקוד חלקי או מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גופנית או נפשית. רמת הנכות משתנה בצורה קיצונית החל מנכות קלה (צליעה קלה למשל) ועד לשיתוק כמעט מוחלט.
בישראל, מוסד הביטוח הלאומי מבטיח קצבת נכות מינימלית לכל מי שכושר השתכרותו פגום עקב נכותו. כמו כן, המוסד מספק קצבאות לשירותים מיוחדים, ועוד שירותים נוספים כגון שיקום מקצועי וסיוע בשכירת דירה.
תוכן עניינים |
[עריכה] קצבאות ושירותים
לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי "נכה" הוא תושב מדינת ישראל בגילאים 18 - 65, או 18 - 60 לנשים, אשר נכותו הרפואית כפי שזו הוגדרה על ידי ועדת הרופאים של הביטוח לאומי מפחיתה מכושרו להשתכר והכנסותיו לא עולות על 25% מהשכר הממוצע במשק, או שדרגת אי-יכולתו להשתכר כפי שנקבעה עולה על 50%. לאישה עקרת בית נלקחת בחשבון באותה מידה אי יכולתה לתפקד במשק הבית ב-50% ומעלה.
[עריכה] קצבת נכות
כל נכה שדרגת נכותו נקבעה ל-60% ומעלה זכאי לקצבת נכות. כך גם לנכה שהדרגה הכוללת של אי-יכולתו להשתכר עומדת לפחות על 40% ואחד מהליקויים צבר מינימום 25%. נכות בשיעור של 75% ומעלה מזכה את הנכה בקצבה מלאה, והיא עומדת על 1,937 ש"ח לחודש נכות החל מה-1 בינואר, 2006. "קצבה חודשית נוספת" תיתכן באם הנכה אינו שוהה במוסד ואחד הליקויים צבר לפחות 50%. נכה אשר נקבעה לו דרגת אי-כושר של 60-74% זכאי לקצבה חלקית בהתאם לאחוז שנקבע.
נכה היוצא לעבודה יכול להמשיך לקבל קצבה רגילה באם משכורתו אינה עולה על 25% מהשכר הממוצע במשק (כלומר כ-1800 ש"ח). כל סכום אשר יגלוש מעל לסכום זה יתקזז מהקצבה החודשית.
[עריכה] שיקום מקצועי
נכה אשר נקבעה לו דרגת נכות רפואית של 20% ומעלה זכאי לסיוע באבחון ושיקום מקצועי. אבחון כישוריו נערך לרוב במרכזי הכשרה מיוחדים ברחבי הארץ, שם הוא מקבל הכוונה כללית. שירות השיקום המקצועי כולל מימון שכר לימוד למסגרת הלימודית הנבחרת, מימון מלא של החומר הלימודי הנדרש, מימון הוצאות הנסיעה למקום הלימודים, ונכה אשר אינו זכאי לקצבת נכות יקבל גם דמי שיקום במשך תקופת האבחון כמו תקופת הלימודים. לאחר סיום מסגרת הלימודים, הנכה זכאי לסיוע במיקומו בשוק העבודה.
[עריכה] נגישות
לנכים בישראל הזכות לנגישות למקומות ציבוריים. זכות זו מעוגנת בחוק התכנון והבניה החל מיום ה-1 באפריל 1972. על פי חוק זה חייב כל מבנה ציבורי שנבנה בישראל לכלול אמצעים שיאפשרו גישה לנכים.
[עריכה] מקומות חנייה
בסמוך למקומות ציבוריים מסומנים מקומות חנייה ייעודיים לנכים. המקומות מסומנים בשלט ו/או בכיתוב על משטח החנייה. מקומות אלו מיועדים לנכי רגליים. החנייה במקומות אלו מותנית בתווית המשולש המוצגת בחלון הרכב, שעליה פירוט זהותו של הנכה.
אם לנכה רגליים אין חנייה פרטית בסמוך לביתו, העיריה תסמן מקום חנייה ברחוב אשר ייועד לרכבו האישי של הנכה. מקומות אלו אינם שייכים לנכה, ואינם ניתנים להורשה לצאצאיו של הנכה לאחר פטירתו.
[עריכה] מעברים
המעברים בבניין צריכים להיות רחבים מספיק למעבר של כיסא גלגלים. צריכה להיות אפשרות לעבור בין הקומות בבניין בלי להשתמש במדרגות (כולל מעבר בין מפלסים שונים באותה קומה).
[עריכה] שרותים
השרותים צריכים להיות רחבים מספיק כדי להכנס אליהם עם כיסא גלגלים. הכיור צריך להיות נמוך מספיק כדי שניתן יהיה להשתמש בו בנוחות בישיבה. דלת השרותים צריכה להיות "דלת בר" - דלת הנפתחת לשני הכיוונים במידה שווה בדחיפה.
[עריכה] מידע
מידע צריך להיות מועבר גם בצורה חזותית וגם בצורה שמיעתית, כדי להגיע לבעלי מוגבלות ראייה כמו גם לבעלי מוגבלות שמיעה. דוגמה למידע המועבד בשני אופנים אלו הינו רמזור המצפצף בתדר ייחודי כאשר מתחלף האור לירוק. בארועים, יש לאפשר למוגבלי שמיעה לקבל את המידע בכתב, באמצעות קלדן, בתרגום לשפת סימנים, או בהגברה אישית, באמצעות מגבר המחובר לבגדו של הדובר.
אין להגביל כניסת כלבי נחייה למקומות ציבוריים.
[עריכה] חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
בשנת 1998 חוקקה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שבא להגן על זכויותיהם של נכים, כאמור בסעיף 2 לחוק: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".
[עריכה] עבודה
בין השאר עוסק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשילובם של נכים בעבודה. החוק אוסר הפליה של נכה בעבודה על כל שלביה: קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה ופרישה מעבודה. על פי חוק זה נפסק כי פיטוריו של עובד, שעקב מחלתו נאלץ להקטין את שיעור משרתו ממשרה מלאה לחצי משרה, אינם תקינים. החוק מעניק העדפה מתקנת לנכים, בקובעו: "אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות". החוק דורש מהמעביד שיפעל למען מתן ייצוג הולם בקרב עובדיו לאנשים עם מוגבלות. גם שר העבודה והרווחה נדרש לפעול למען שילובם של נכים במעגל העבודה.
[עריכה] שילוב נכים בחברה כבוגרים
נכים עשויים להתקל בקשיים במגורים עצמאיים. לשם כך מוקמים מרכזי מגורים מוגנים ייעודיים. במרכזים חדרי מחשבים, חדרי יצירה, ואולמות לצורך פעילויות חברתיות מאורגנות. הפעולות עשויות להיות מאורגנות על ידי מרכז המגורים או על ידי מתנדבים, במסגרת מחויבות אישית, תנועת נוער (כגון נוער לנוער או השומר הצעיר) או באופן פרטי. דוגמה למרכז כזה היא בית קסלר שבקריית חיים.
נכים רבים אינם מוגבלים בבחירת עבודתם כלל. נכים בעלי כושר עבודה מוגבל עשויים למצוא עבודה במסגרת מפעלים ייחודיים, כגון מפעלי "המשקם". הם עשויים ליצור עבודות אמנות, אשר משווקות בדרך כלל על ידי מרכז המגורים או מרכז התעסוקה בו ה עובדים. משנות השבעים נפוצים בישראל לוחות שנה, שצוירו על ידי אמני ציור בפה וברגל.
[עריכה] ביטוי עצמי של נכים
לאחרונה, קהילת הנכים נותנת יותר ויותר ביטוי לעצמה, כקבוצה, אך במיוחד כפרט. חשוב לאדם נכה לשמור על עצמאותו. דרך הביטוי מעוררת מחלוקת, יש כאלה הנמנעים מלהתייחס לנכות ויש כאלה המדגישים אותה. אלה הנמנעים מלהתייחס לנכות, טוענים שהנכות לא צריכה להכתיב מי שהם, והנכות נראית בעיניהם כדבר מביש היוצר פריק שואו. לעומתם, המצדדים ברצון להדגיש את הנכות טוענים כי יש לתת לנכות לגיטימציה כעוד אספקט בחיים ולהמנע ממבוכה ומחוסר כנות. הנכות נתפסת כאתגר, כקושי אך גם כאספקט מפרה אשר מחזק רגשות פנימיים ואת החושים הבריאים ואינה העיקר באישיות הפרט אך חלק ממנה.
בישראל נוצר פסטיבל אמנות שנתי בשם 100% נכות על ידי מיכאל קירשנבאום (נכה צה"ל) אשר מייצג אמנים נכים ובריאים יחדיו בדגש על הנכות. בנובמבר 2004 עלתה תצוגת אופנה בשם "אני נכה וסקסי" ביוזמתם של 3 נכים צעירים (טליה גלעד, עידו גרינגרד ורוני ווינר) אשר העלתה דוגמנים נכים ובריאים יחדיו ודגלה בכנות, ראייה אופטימית, שילוב והדגשת הפרט. התצוגה שילבה מעצבי אופנה בכירים בישראל ונחלה הצלחה. אך לא נוצרה המשכיות לערב זה. ב2006 הרימה חברת האופנה "כאוס" את הכפפה והשתמשה בדוגמנים נכים לקמפיין נגד תאונות דרכים ופוסטרים ענק נתלו מול מגדלי עזריאלי.
ישנם אמנים רבים בארץ ובעולם, אשר הנכות נותנת להם מימד אחר. בישראל, ישנם מספר אמנים מפורסמים: הרקדנית והכיאוגרפית תמר בורר. ישנה קבוצת תיאטרון של חירשים-עוורים המצליחה בעולם ועומדת לפתוח מרכז ביפו המשלב ערבים ויהודים.
[עריכה] ספורט נכים
ערך מורחב – ספורט נכים
בארץ פועלות קבוצות ספורט נכים מן הטובות בעולם, ביניהן איל"ן קריית חיים, מועדוני אתגרים, מועדון ספיבק, ובית הלוחם חיפה. מועדונים אלו מצטיינים בייחוד בענף השחייה והשיט, בהם זוכים שחיינים נכים ישראלים במדליות זהב באולימפיאדות הנכים, אשר מתקיימות מיד לאחר האולימפיאדות הרגילות. בין זוכי מדליות זהב עולמיות נמנים השחיינים קרן ליבוביץ', אורי מוזס וענבל פיזארו, ובשיט זכה צוות השיטים של עמותת אתגרים. בספורט הריצה מצטיין בזה נבבה המדורג חמישי בעולם בריצת מרתון לעיוורים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, באתר משרד המשפטים
- בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באתר חילן טק
- אתר ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל
- מקום מיוחד - להורים ולמשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים
- ספורט נכים בישראל
- בקול ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים
- המשקם חברה לתעסוקת קשישים ובעלי כושר עבודה מוגבל
- אתגרים עמותת ספורט אתגרי לנכים.
- נגישות ישראל - העמותה לקידום נגישות ועצמאות הנכים בישראל.
- נגישות לאינטרנט - אתר של איגוד האינטרנט הישראלי.
