נתן בירנבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נתן בירנבאום (16 במאי 1864 - 2 באפריל 1937), בשמו הספרותי מתתיהו האחרון, היה הוגה דעות יהודי, והתפרסם כמי שקבע את המונח ציונות.

בירנבאום נולד ב-16 במאי 1864 בוינה שבאוסטריה. בצעירותו למד בבתי ספר גרמניים והתרחק משמירת מצוות. בהיותו בן חמש עשרה הוציא, מתוך תודעה לאומית שהייתה לו, חוברת נגד ההתבוללות.

בשנת 1881 הצטרף לתנועת חיבת ציון, ושנה לאחר מכן הקים עם ראובן בירר ומשה שנירר את אגודת קדימה שהייתה אגודת הסטודנטים היהודית הראשונה באוסטריה. היה פעיל בהפצת רעיונות התחיה הלאומית וב-1885 הוציא לאור עלון שהוקדש לרעיון חיבת ציון ונקרא בעברית השתחררות עצמית. בשנת 1893 קבע את המונח "ציונות" לתיאור תנועת "חובבי ציון".

למד באוניברסיטת וינה וקיבל תואר דוקטור למשפטים בשנת 1897. באותה שנה השתתף בקונגרס הציוני הראשון כמזכיר הראשון של המשרד הציוני שנוהל על ידי הרצל, אשר אימץ את השם שקבע בירנבאום לתנועה. לבירנבאום היו חילוקי דעות עם הרצל בנוגע למטרת הציונות: לפי הרצל המגמה הייתה הגשמה לאומית, ולפי בירנבאום המגמה הייתה הבלטת חשיבותה של התרבות הלאומית בתנועה הציונית. בשנת 1898 עזב את התנועה הציונית ונעשה אחד מדובריה של "הלאומיות הגלותית". הוא העדיף פעילות מדינית בארצות הגולה לשם השגת אוטונומיה לאומית תרבותית של יהודים בארצות בהם ישבו, במקום הגשמת התוכנית הציונית המדינית.

בירנבאום עסק בתעמולה ספרותית עניפה לפרסום דעותיו. בשנת 1908 היה בין יוזמי "ועידת הסופרים היהודים" בצ'רנוביץ, שם הוכרזה היידיש כשפה הלאומית של העם היהודי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה חזר בתשובה, הצטרף לאגודת ישראל והיה מזכיר התנועה. הוא דרש "קידוש החיים היהודיים לשם הגשמתו של היעוד הרוחני של עם ישראל" ותקף את היהדות החרדית שלטענתו פעלה כ"מאובנת". הוא הטיף ליסוד חבר "עולים" שדרך חייהם המוסרית תשמש מופת לאחרים ותכשיר את הקרקע לעלייה הרוחנית של העם היהודי. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עזב בירנבאום את גרמניה והתיישב בהולנד. המשיך לפרסם כתבי עת ומאמרים.

נפטר ב־2 באפריל 1937 בסכוונינגן שבהולנד.