New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
אוסטריה - ויקיפדיה

אוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת אוסטריה
דגל אוסטריה
סמל אוסטריה
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: ארץ ההרים, ארץ הנהרות
מיקום אוסטריה
יבשת אירופה
שפה רשמית גרמנית
עיר בירה וינה
48°12′ צפון 16°21′ מזרח
העיר הגדולה ביותר וינה
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה
- נשיא
- קאנצלר
נשיא
היינץ פישר
אלפרד גוזנבאואר
הקמה
- תאריך
אמנת המדינה האוסטרית
27 ביולי 1955
שטח
- סה"כ
- % מים
113 בעולם
83,870 קמ"ר
1.3%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
89 בעולם
8,184,691
97.5 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
35 בעולם
267,053 מיליון $
32,628 $
מטבע אירו (1)
אזור זמן UTC + 1
סיומת אינטרנט at
קידומת בינלאומית 43+
(1) לפני 1999 - שילינג אוסטרי.

למידע נוסף בנושא ראו פורטל:אוסטריה

רפובליקת אוסטריה (גרמנית: Republik Österreich) היא פדרציה המאגדת תשע מדינות במרכז אירופה. היא גובלת בליכטנשטיין ובשווייץ במערב, באיטליה ובסלובניה בדרום, בהונגריה ובסלובקיה במזרח ובגרמניה ובצ'כיה בצפון.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אוסטריה

כ-1,000 שנים לפני הספירה ישבו בה שבטים איליריים ואח"כ שבטים קלטיים. במאה ה-1 לפני הספירה חילקו הרומאים את הארץ לשלוש פרובינציות. לאחר התפוררות האימפריה הרומית חדרו לארץ שבטים סלאביים ושבטים גרמאניים. בשנת 800 לספירה הוקמה "רוזנות הספר המזרחי" על ידי קרל הגדול וזהו מקור השם "אוסטריה" (בגרמנית: Österreich, "ממלכת המזרח"). בהמשך פלשו ההונגרים לשטחיה, והובסו על ידי הקיסר אוטו הראשון במאה ה-10.

בית הבסבורג (הבית ששלט בה עד סוף מלחמת העולם הראשונה) עלה לשלטון במאה ה-13 במקום בית באבנברג. מלכי בית זה צירפו לשטחם את טריאסטה ואיחדו את המדינה כדי לאפשר למדינה גישה אל הים התיכון. בתחילת המאה ה-16 הדפו האוסטרים מצור עות'מני על בירתם וינה.

במאה ה-17 השתתפה אוסטריה במלחמת 30 השנה, נלחמה ברפורמציה, והחזירה את הדת הקתולית. למזלם הם הצליחו להדוף את האימפריה העותמאנית שהגיעה עד שערי וינה. באותה מאה החלה אוסטריה להגדיל את שטחיה וכוחותיה, וכבשה את שלזיה, בוהמיה, טרנסילווניה והונגריה. במחצית השנייה של המאה ה-18 קיבלה את גליציה בחלוקת פולין. מריה תרזה ובנה יוזף השני הנהיגו משטר אבסולוטי נאור שבו שמו דגש על סובלנות, חינוך, צבא וכלכלה.

אוסטריה לקחה חלק במלחמות נפוליאון שלאחריהם אירחה את קונגרס וינה. הנסיך מטרניך היה האישיות המרכזית בממלכה עד 1848. לאחר דיכוי מהפכת 1848 עלה על הכס הקיסר פרנץ יוזף הראשון ובימיו הוקמה "ממלכת אוסטרו הונגריה", שהפסיקה להתקיים בתום מלחמת העולם הראשונה. בעקבות חוזה סן ז'רמן חזרה אוסטריה להיות מדינה עצמית ושטחה צומצם מאוד.

בשנת 1920 הייתה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית. היא סבלה מצוקה כלכלית ומאבקים סוציאל דמוקרטיים רבים, שכתוצאה מהם פיזר הקאנצלר אנגלברט דולפוס את הפרלמנט והפך למעשה לדיקטטור. בשנת 1934 נרצח דולפוס על ידי קושרים נאצים. כל הנסיונות למנוע את הצטרפותה וסיפוחה לגרמניה הנאצית נכשלו, ובשנת 1938 סיפח אדולף היטלר את אוסטריה במהלך שנודע כאנשלוס. לאורך כל שנות מלחמת העולם השניה הייתה אוסטריה חלק אינטגרלי מגרמניה ואף הצמיחה חלק נכבד ממנהיגי המשטר הנאצי. לאחר תבוסת גרמניה בתום המלחמה חולקה אוסטריה ל-4 אזורים שעליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית. בשנת 1955 פינו הכוחות הזרים את אדמתה לאחר שהשלטון הבטיח להישאר ניטראלי בנושא השטחים האירופאים, ניטראליות שנמשכה לאורך שנות המלחמה הקרה.

[עריכה] פוליטיקה וממשל

ערך מורחב – פוליטיקה של אוסטריה

צורת השלטון במדינה היא רפובליקה פדרלית דמוקרטית והנשיא נבחר בבחירות ישירות ואינו רשאי לכהן יותר מ 2 תקופות. בפרלמנט ישנם 2 בתים והם המועצה הלאומית והמועצה הפדרלית. ראש הממשלה מתמנה על ידי הנשיא מתוך המפלגה הגדולה ביותר שנמצחת בבחירות.

כיום מתפקדת באוסטריה ממשלת אחדות חדשה בראשותו של הקנצלר, אלפרד גוזנבאואר.

[עריכה] יחסים עם ישראל

לרוב התקימו יחסים תקינים בין ישראל לאוסטריה. המדינה שימשה כתחנת מעבר ליהודים שיצאו מברית המועצות, בפורומים לאומים תמכה בישראל. אוסטריה גם מיבאת מישראל כמויות גדולות של פרי הדר.

עם זאת, על היחסים העיבו במשך השנים מספר פרשיות, וביניהן בחירתו של קורט ולדהיים בעל העבר הנאצי לנשיא אוסטריה וחברות מפלגת החירות הימנית קיצונית בקואליציה משנת 2000.

[עריכה] חלוקה פדרלית

ערך מורחב – מדינות אוסטריה

על פי החוקה של המדינה, אוסטריה היא רפובליקה פדרלית, להלן רשימה של המדינות הפדרליות המרכיבות אותה:

עברית אנגלית גרמנית
המדינות של אוסטריה
1. בורגנלנד Burgenland Burgenland
2. קרינטייה Carinthia Kärnten
3. אוסטריה תחתית Lower Austria Niederösterreich
4. אוסטריה עילית Upper Austria Oberösterreich
5. זלצבורג Salzburg Salzburg
6. שטיריה Styria Steiermark
7. טירול Tyrol Tirol
8. פורארלברג Vorarlberg Vorarlberg
9. וינה Vienna Wien

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אוסטריה

התעשייה האוסטרית תופסת מקום מרכזי בכלכלה האוסטרית. המוצרים העיקריים בתעשיית המדינה הם טקסטיל, כימיקלים, מתכות, מוצרים שונים בתחום האלקטרוניקה, מוצרי ברזל ופלדה, דשן, מכונות, מוצרי עץ שונים, נייר, מלט וסוכר. התיירות ,לאוסטריה מגיעים כ20 מיליון תיירים בשנה, ויצוא העץ מהווים מקור חשוב למטבע הזר. החקלאות באוסטריה למרות שלוקחת חלק קטן בכלכלת המדינה היא מספקת את צורכי האוכלוסייה. באוסטריה הגידולי העיקריים הם תפוחי אדמה, גפנים, סלק, בקר, דגנים וחזירים. במדינה נחצבים אוצרות טבע שונים, שהם: ברזל, כסף, אבץ, גז, גבס, אלומיניום, מלח נפט, עץ, מגנזיום, עופרת, פחם, ליגניט, נחושת ואנרגיית מים.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת אוסטריה
מפת אוסטריה
מפה טופוגרפית
מפה טופוגרפית
ערך מורחב – גאוגרפיה של אוסטריה

מבחינה גאוגרפית אוסטריה נמצאת במרכז יבשת אירופה, כשהיא גובלת בצפון בצ'כיה וגרמניה, במזרח בסלובקיה ובהונגריה, בדרום בסלובניה ובאיטליה, ובמערב בשווייץ ובליכטנשטיין. לאוסטריה אין מוצא אל הים.

אוסטריה ברובה היא מדינה הררית, רק מתוך כ32% משטחה היא נמצאת בגובה הנמוך מ-500 מטרים מעל פני הים. רכס הרי האלפים מהווים כ-62% משטחה, ההר הגבוה ביותר במדינה הוא הגרוסגלוקנר שמתהדר ב-3797 מטרים גובה מעל פני הים, נמצא ברכס הוהה טאורן.

אורכה של אוסטריה ממערב למזרח הוא 560 קילומטרים.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אוסטריה

האוכלוסייה במדינה עולה על 8 מיליון איש כאשר צפיפות האוכלוסייה באוסטריה עומדת על 97 נפש לקמ"ר. מתוך כלל האוכלוסייה כ-64% חיים בשטחים עירוניים.

רובם של התושבים הם אוסטרים דוברי גרמנית אך קיימים גם מיעוטים סלובנים, קרואטים, הונגרים, צ'כים ואחרים. כ-12% מתושבי אוסטריה הינם בעלי אזרחות זרה, שיעור הגבוה מזה שבגרמניה, למשל. נתון זה מפתיע אנשים רבים, שכן גרמניה ידועה כמדינת הגירה (ואכן מתגורר בה מספר המהגרים הגדול מבכל מדינות אירופה - 7 מיליון) ואילו אוסטריה נתפסת כמדינה הומוגנית למדי. רובם של הזרים באוסטריה מתגוררים בווינה. אזורים רבים במדינה, במיוחד אזורי הכפר, הומוגניים לחלוטין.

מבחינה דתית, כ-70% מהתושבים הם נוצרים קתולים; רק כ-5% הינם פרוטסטנטים. באוסטריה מעט מוסלמים ויהודים.

[עריכה] ערים

וינה, בירת המדינה, הינה עיר ראשה קלאסית:

  • כחמישית מאוכלוסיית אוסטריה מתגוררת בה,
  • העיר הבאה אחריה בגודל, גראץ, קטנה מווינה פי 7,
  • וינה היא המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי הבלתי-מעורער של אוסטריה.

...

הערים הגדולות באוסטריה
מספר שם העיר מספר תושבים מדינה פדרלית
1991 2001 2006
1. וינה 1,539,848 1,550,123 1,651,365 וינה
2. גראץ 237,810 226,244 244,537 שטיריה
3. לינץ 203,044 183,504 188,407 אוסטריה עילית
4. זלצבורג 143,978 142,662 148,549 מדינת זלצבורג
5. אינסברוק 118,112 113,392 116.881 טירול
6. קלגנפורט 89,415 90,141 92,231 קרינטייה
7. ולס 52,594 56,478 58,607 אוסטריה עילית
8. פילאך 54,640 57,497 58,290 קרינטייה
9. סנקט פלטן 50,026 49,121 51,068 אוסטריה תחתית
10. דורנבירן 40,735 42,301 43,864 פורארלברג

[עריכה] מוסלמים

מסגד בפלורידסדורף שבוינה
מסגד בפלורידסדורף שבוינה

אסלאם היא הדת השלישית בגודלה באוסטריה, לאחר הנצרות הקתולית והפרוטסטנטית עם 4.66% מאמינים מכלל אוכלוסיית אוסטריה. רוב המוסלמים הגיעו לאוסטריה ב-1960 מתורכיה כפועלים אורחים ומהאזורים המוסלמיים של יוגוסלביה. ישנם גם מוסלמים ממוצא פקיסטני וערבי.

במדינה המערבית ביותר באוסטריה, פורארלברג מצוי המיעוט המוסלמי הגדול ביותר: 8.36% מהאוכלוסייה, ובוינה יש את המיעוט השני בגודלו: 7.82% מהאוכלוסייה. לאחר מכן באות המדינות האמצעיות, מדינת זלצבורג, אוסטריה עילית, אוסטריה תחתית וטירול, ולאחר מכן שטיריה, קרינטייה ובורגנלנד.

[עריכה] יהדות אוסטריה

ערך מורחב – יהדות אוסטריה

לפי האגדה הייתה ממלכה יהודית באוסטריה שכונתה בשם יודאיספטן בשטח אוסטריה של היום עוד לפני שהאזור תועד תיעוד היסטורי. יש להניח שהיהודים הגיעו לחבל ארץ זה עם הרומאים אולם העדות הקדומה ביותר ליהודים היא מהמאה ה-10. בימי הביניים הם ישבו בעיקר בעיר הבירה וינה וסביבותיה. יש עדות שכבר בשנת 1204 היה שם בית כנסת.

במאה ה-13 הייתה אוסטריה מרכז תורני חשוב לגרמניה ולארצות הסלביות באמצע המאה העניקו הדוכסים שמשלו באזור זכויות יתר ליהודים. למרות שהכנסייה עודדה אנטישמיות, הקהילה היהודית שגשגה ולכן גם האנטישמיות כלפיה ופרעות נערכו בה, הם הואשמו בחילול לחם קדוש ומצבם הדרדר עד שבשנת 1290 העלו למוקד 270 מהאוכלוסייה היהודית והשאר גורשו, באותה תקופה נקראה אוסטריה בפי היהודים "ארץ הדמים". לאחר זמן רב החלה הקהילה היהודית להתחדש באוסטריה ושוב החלה לפרוח. בתקופת הקונטר-רפורמאציה היהודים סבלו מגזרות שונות ובמאה ה-18 נחקקו חוקים שהגבילו את מספרם במדינה ואחד החוקים הוא שרק לבן הבכור מותר לשאת אישה.

בשנת 1803 חיו באוסטריה 332 משפחות יהודיות, וכ-87,000 ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. האנטישמיות התפשטה בתחילת המאה ה-19 ובזמן פלישת גרמניה הנאצית לאוסטריה היו בה 200,000 יהודים, כ-70,000 מהם ניספו בשואה.

ב-1983 היו באסטריה 7,500 יהודים רשומים ו-4,000 לא רשומים בתור יהודים.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות אוסטריה

לאוסטריה תרבות עשירה ומגוונת. בארץ תשע מכללות לאמנות, ואוניברסיטאות אחדות.

במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 וינה, הבירה האוסטרית, הייתה המרכז התרבותי והמוזיקלי של העולם. המלחינים הגדולים של המוזיקה הקלאסית כמו מוצרט, ברהמס, היידן, בטהובן ושוברט פעלו בה בזמן זה, ועדיין תוססת באוסטריה המסורת המוזיקלית בימינו.

לאוסטריה מסורת ארכיטקטונית עשירה, הבולטת בייחוד בערים כוינה וזלצבורג.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוסטריה

[עריכה] קישורים חיצוניים

  • אוסטריה באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA, באנגלית


Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu