הולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הולנד היא החלק האירופי והמרכזי של ממלכת הולנד, מונרכיה חוקתית המתפרסת על פני מספר אזורים ברחבי תבל. הולנד ממוקמת בצפון אירופה, וגובלת בים הצפוני, גרמניה ובלגיה. הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר באירופה ובעולם כולו, והיא נקשרת בתודעת רבים בסכרים, טחנות הרוח, ונעלי העץ.

השם הולנד השגור בעברית הוא למעשה שמם של שניים מהמחוזות הגדולים במדינה (הולנד הצפונית והולנד הדרומית). השם הרשמי של המדינה הוא נדרלנד (Nederland), שמשמעו בעברית ארץ השפלה. עם זאת, בחלק מהשפות, ובכלל זה עברית, מכונה המדינה "הולנד", עקב היותו אזור דומיננטי בממלכה.

אמסטרדם היא בירתה של הולנד, אולם תפקידה כעיר בירה הוא סמלי. בפועל, מרוכזים מוסדות המדינה והשגרירויות בעיר האג (Den Haag). גם ארמון המלכה הנוכחית, ביאטריקס, נמצא בהאג.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 2.1 תדמית הולנד כמדינה ליברלית 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 5 דמוגרפיה 6 דת 6.1 יהדות הולנד 7 חלוקה למחוזות 8 תרבות 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הולנד

הולנד הוקמה כאיחוד שבעת המחוזות ב-1581, במהלך מלחמת שמונים השנה (1568 - 1648), אז הייתה תחת שלטונו של קרל החמישי, אך רק עם סיום המלחמה הכיר בה פליפה השני (בנו ויורשו של קרל החמישי) כישות מדינית עצמאית. המדינה החדשה הלכה והתפתחה במאה ה-17 למעצמת סחר ימית, הקימה קולוניות וקיימה קשרי מסחר עם מושבות בכל רחבי תבל. תקופה זו נזכרת עד היום כתור הזהב של הולנד.

לאחר שנכבשה על ידי צרפת בתקופת נפוליאון, עצמאותה הוחזרה לה ב-1815, בתוספת השטחים השייכים כיום לבלגיה ולוקסמבורג. בלגיה קיבלה את עצמאותה מהולנד כבר ב-1830, ולוקסמבורג לעומתה קיבלה עצמאות מלאה רק ב-1867. למרות שהמהפכה התעשייתית של המאה ה-19 לא פסחה על הולנד, היא התפתחה באיטיות ביחס למדינות מערב אירופה האחרות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הולנד שמרה על ניטראליות ולא הצטרפה ללחימה, אך במלחמת העולם השנייה היא נכבשה על ידי גרמניה הנאצית כבר במאי 1940. הולנד הייתה המדינה בה אחוז היהודים שגורשו ונרצחו היה הגבוה ביותר במערב אירופה (יותר מ-80%). קהילת יהודי הולנד, שהייתה גדולה יחסית, וכללה יהודים ספרדים ואשכנזים, נכחדה כמעט לגמרי במהלך המלחמה. עם זאת, בהולנד היה מספר גדול של חסידי אומות העולם. הולנד שוחררה על ידי בעלות הברית רק ב-1945. לאחר המלחמה הולנד שיקמה את עצמה במהירות. היא הייתה בין המדינות שהקימו את איחוד המכס בנלוקס (בלגיה-נדרלנד-לוכסמבורג), הקהילה הכלכלית האירופית ונאט"ו. הולנד הייתה גם בין המדינות שהקימו את האיחוד האירופי ב-1992.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של הולנד

מאז הקמתה ב-1581 ועד שנכבשה על ידי נפוליאון ב-1806 הייתה הולנד רפובליקה. מאז שזכתה שוב בעצמאות (1815) ועד היום הולנד היא מונרכיה חוקתית. בראש המדינה עומדת המלכה ביאטריקס (מאז 1980), שאחראית באופן רשמי על מינוי הממשלה. בפועל, לאחר שנודעות תוצאות הבחירות לפרלמנט מתחילים מגעים קואליציוניים, ולאחר שהורכבה ממשלה בעלת רוב היא ממונה באופן רשמי על ידי המלכה.

הפרלמנט מחולק לשני בתים - הבית התחתון (Tweede Kamer, החדר השני) בו מכהנים 150 חברים הנבחרים בבחירות כלליות מידי ארבע שנים (או פחות), והסנאט (Eerste Kamer, החדר הראשון) בו מכהנים 75 חברים הנבחרים מתוך הפרלמנטים של המחוזות השונים מידי ארבע שנים, לאחר הבחירות המחוזיות. שני הבתים ביחד נקראים Staten Generaal (הרובע Staten Island בניו יורק קרוי על שם הפרלמנט ההולנדי).

[עריכה] תדמית הולנד כמדינה ליברלית

הולנד נחשבה ועדיין נחשבת למדינה ליברלית ביותר. בניגוד לרוב מדינות העולם השימוש בקנאביס במדינה זו הוא חוקי (אבל מוגבל), הזנות במדינה ממוסדת, היחס לפורנוגרפיה הוא הסובלני והפתוח ביותר בעולם. ממשלת הולנד הייתה ראשונה להנהיג נישואים חד-מיניים, והחוק בה מאפשר המתות חסד (באופן מוגבל).

הליברליות ההולנדית הייתה ידועה גם בעבר, והביאה פילוסופים ידועים כמו דקארט לפרסם את ספריהם באמסטרדם, מתוך הנחה שבמקומות אחרים הם יצונזרו. גם הפילוסוף ההולנדי היהודי שפינוזה נהנה מחופש יחסי בהבעת רעיונותיו שנחשבו אז שנויים מאוד במחלוקת.

יש הטוענים שהפתיחות ההולנדית נועדה למשוך תיירים. ביקורת קשה מופנית כלפי הולנד מצד המדינות השכנות כמו בלגיה וגרמניה, אשר טוענות שהתרת השימוש בקנאביס היא בעצם אמצעי הכנסה אדיר, כיוון שצעירים מכל העולם נוהרים להולנד על מנת להשתמש בסם באופן חוקי. גם הולנדים לעתים מביעים אי-נחת מכניסת זרים שכל מטרתם עישון סמים.

בשנות ה-2000 נוצרו קרעים בתדמית הליברלית של הולנד עקב הגבלות חדשות על ההגירה, החמרת הפיקוח על הפשע ושיח ציבורי בוטה בענין המהגרים, בעיקר על אלה שמוצאם ממרוקו. בניגוד לישראל ורבות ממדינות אירופה, הולנד גם לא נמנית על 15 המדינות שאסרו על עונשים גופניים לילדים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת הולנד

הולנד מנהלת כלכלה משגשגת, והתערבות הממשלה בשוק ההון היא מתונה, ופוחתת בהדרגה מאז שנות השמונים של המאה ה-20. התעשייה מפותחת בעיקר בתחומי עיבוד המזון, כימיה, עיבוד נפט ומיכון חשמלי. החקלאות מתבססת על מיכון חקלאי ומועסקים בה פחות מ-4% מכוח העבודה, אך למרות זאת החקלאות מספקת את רוב צרכי המזון של המדינה ואף מייצאת את העודפים למדינות אחרות. ההולנדים ממוקמים במקום השלישי בעולם בייצוא חקלאי, אחרי ארצות הברית וצרפת.

בתור אחת מהמדינות שהקימו את גוש האירו, הולנד החליפה ב-1 בינואר 1999 את הגילדן באירו, המטבע האחיד של מדינות האיחוד האירופי, שהפך להיות המטבע הרשמי של המדינה. בפועל הוחלפו השטרות והמטבעות הישנים באלו החדשים רק ב-1 בינואר 2002.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של הולנד

הולנד היא ארץ שטוחה למדי - כמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא למעשה מתחת לפני הים. הנקודה הגבוהה ביותר, הואלסרברג, שהיא גם הנקודה הדרומית ביותר במדינה ונקודת מפגש של שלוש מדינות, נמצאת בגובה של 321 מטרים מעל פני הים. רוב האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם, ורבים מן האזורים האלו הם למעשה אזורים שההולנדים "כבשו" והיו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.

הארץ מחולקת לשני חלקים על ידי שלושה נהרות גדולים - הריין, הוואל והמאס.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של הולנד

הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם יותר מ-400 תושבים לק"מ רבוע. ההולנדים ידועים כאנשים סובלניים, וידועים בעיקר בזכות קשרי מסחר, טחנות הרוח, הפרות ההולנדיות, הגבינות וקבקבי העץ. בעשורים האחרונים התפרסמה הולנד גם בזכות המדיניות הליברלית שלה בנושאי סמים וזנות. אמסטרדם במיוחד נחשבת לעיר ליברלית. בניגוד למה שנטען לעתים, אין בהולנד נישואין מיוחדים להומואים; חוק הנישואים הקיים הורחב כך שלא חל רק על בני שני מינים שונים. יחד עם זאת, היא איננה מחייבת מדינות אחרות להכיר בנישואין בין בני אותו המין המתקיימים בשטחה, כמתחייב מאמנת האג.

בהולנד שתי שפות רשמיות כלליות, הולנדית ופריזית, שתיהן שפות גרמאניות מערביות (לקבוצה זו שייכות גם אנגלית, גרמנית, יידיש ואפריקאנס). הולנדית היא השפה הרשמית בכל המדינה, ופריזית מדוברת בנוסף להולנדית במחוז פריסלנד. בנוסף להולנדית ופריזית, הוכרו לאחרונה שתי שפות אזוריות: סאכסונית ולימבורגית. ניבים סאכסוניים שונים מדוברים במזרח ובצפון-מזרח הולנד. הלימבורגית מדוברת במחוז לימבורג שבקצה הדרום-מזרחי של הולנד ובמחוז בעל שם זהה לחלוטין בבלגיה, ממערב ללימבורג ההולנדית.

(למעשה קיימת שפה אזורית שלישית, זילנדית שמדוברת בדרום-מערב הולנד ופלמית מערבית שמדוברת במערב בלגיה, שניהם ניבים מאותה שפה. אלא שרוב התושבים של אזורי תפוצה של שפה זו - בהולנד ובבלגיה - מדברים בניב הולנדי מקומי ולא בשפה האזורית. על כן, השפה לא הוכרה כשפה אזורית. שפה זו היא שפת-בת של הולנדית, כמו האפריקנית ובניגוד ללימבורגית, הסאכסונית והיידיש שהינם שפות-בת של הגרמנית. השפה הפריזית היא אחות להולנדית, לאנגלית ולגרמנית.)

הפלמית הכללית, שמדברים בה מרבית תושבי בלגיה, אינה שפה אלא ניב של השפה ההולנדית. גם במחוז בראבנט הצפונית, שבדרום הולנד, מדברים בניב הולנדי שמזכיר את הניב הפלמי.

[עריכה] דת

לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית של הולנד משנת 2004, 51% מאוכלוסיית הולנד משתייכים לדת הנוצרית - 30% קתולים ו- 21% פרוטסטנטים, 5.8% מוסלמים, 0.6% בני דת ההינדו ו-1.6% בני דתות אחרות. 41% מן ההולנדים לא משייכים עצמם לדת כלשהי. במחוזות הדרומיים ניכרת נוכחות רבה יותר לקתולים, בעוד שבמחוזות הצפוניים מרבית האוכלוסייה אשר מגדירה את עצמה כנוצרית היא פרוטסטנטית. מרבית הפרוטסטנטים בהולנד הנם "רפורמיסטים" (המונח בשימושו ההולנדי ולא הכללי) הרפורמיסטים הנם בעצם הזרם האורטודוקסי קלוויניסטי של הכנסייה הנוצרית, זרם שראשית דרכו הייתה בשוויצריה על ידי הולדריך צווינגלי.

הלשכה הסטטיסטית ערכה סקר במסגרתו התבקשו התושבים לדרג את מידת מעורבות הדת בחייהם, ובו עלה כי 11% הולכים לכנסייה (או משתתפים באסיפות בעלי אופי דתי או פילוסופי) לפחות פעם בשבוע, 4% הולכים לכנסייה פעמיים או שלוש פעמים בחודש, 4% פעם בחודש, 9% פחות מפעם בחודש, 72% השיבו כי אינם פוקדים כנסיות או אסיפות דתיות כלל. עם זאת, ידוע הוא שבהולנד נשמר הסטטוס קוו הדתי באופן מוחלט. יום ראשון שהוא יום המנוחה הנוצרי נשמר בקפידה ולמעט יום ראשון אחד בכל חודש כל בתי העסק מחוייבים לסגור דלתותיהם בפני הקהל.

[עריכה] יהדות הולנד

ערך מורחב – יהדות הולנד

התעודה הראשונה על אודות היהודים בהולנד היא מהמאה ה12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים אך למרות זאת הספרות ההולנדית מאותה תקופה מבטאת שנאה אליהם.

במאה ה17 נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואפילו נבחר לה רב. בשנת 1619 החליטה הולנד שכל עיר רשאית לחוקק חוקים יחודיים ליהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת 1635. למרות שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית ההולנדית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, ביניהם ענף היהלומים (עם הזמן נוצר מונופול יהודי בענף זה).

בשנת 1626 הקים משה בן ישראל דפוס עברי באמסטרדם ולימים הייתה העיר למרכז הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים.

במאה ה17 באו על הקהילה היהודית מספר משברים בן המתבוללים לאורתודוכסים והמפורסמים שבהם היו פרשיות אוריאל ד'אקוסטה ושפינוזה. במאה ה18 הורע מצב היהודים והיקף המסחר שלהם הידרדר הכיבוש הצרפתי. 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה. רבים מיהדות הולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי.

ב1796 הוכרז שיוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה. בשנת 1810 היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים ו5,000 יהודים ספרדים. המלך וילם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים.

גורל היהודים מפה רק הורע מפני שבערב מלחמת העולם השניה היו בהולנד 140,000 יהודים ועליהם נוספו 30,000 פליטים מגרמניה ומיד כאשר הולנד נכבשה על ידי הנאצים הוטלו עליהם גזרות. כ2,000 מהם ברחו וחלק מהאחרים הסתתרו. הנאצים הקימו מחנות ליהודים במזרח הולנד משם נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה ולמחנות השמדה במזרח אירופה. מרבית ההולנדים לא סייעו ליהודים, וחלקם אף השתתפו בתהליך האיתור, הריכוז וההובלה של יהודי הולנד ביחד עם הנאצים. ראוי לציין שבהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל מאוד של הוורמאכט הגרמני, דבר המצביע על יעילותם של ההולנדים בגירוש היהודים, אשר גורשו למחנה Westerbork (וסטרבורק) שבצפון הולנד, ליד העיר Groningen (כרונינגן). כל זאת נעשה על ידי ה Groene Politie (המשטרה הירוקה). עם זאת, בהולנד תועדו גם מקרים רבים במיוחד של מסירות נפש למען היהודים. כך למשל, היחס בין מספר חסידי אומות העולם ההולנדים לבין גודל האוכלוסייה גבוה לאין ערוך מבכל מדינה אחרת. ראוי לציין במיוחד את הכפר ניולנדה, שאנשיו הסתירו יהודים באופן מאורגן. עם כל מקרי ההצלה, בסופו של דבר רובה של יהדות הולנד נספתה בשואה - 101,800 נפש, על פי האומדנים האחרונים.

כיום בהולנד כ-26,500 יהודים.

• ראו גם: אנה פרנק

[עריכה] חלוקה למחוזות

ערך מורחב – מחוזות הולנד

הולנד מחולקת ל 12 מחוזות (פרובינציות):

• חרונינגן (Groningen)
• פריזלנד (Friesland)
• דרנתה (Drenthe)
• אובראיסל (Overijssel)
• פלבולנד (Flevoland)
• חלדרלנד (Gelderland)
• אוטרכט (Utrecht)
• צפון הולנד (Noord-Holland)
• דרום הולנד (Zuid-Holland)
• זילנד (Zeeland)
• צפון בראבנט (Noord-Brabant)
• לימבורג (Limburg)

כל מחוז מחולק לרשויות מקומיות (gemeenten), ובסך הכול הולנד מחולקת ל-489 (החל מ-2004 - 483) רשויות מקומיות.

הערה: בנוסף לחלק האירופי, מספר איים בים הקאריבי שייכים גם כן לממלכת הולנד.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות הולנד

בהולנד נולדו ציירים מפורסמים רבים. מבין ציירי המאה ה-17, תור הזהב של הרפובליקה ההולנדית, התפרסמו רמברנדט, יאן ורמר, ואן סטין ואחרים. במאות ה-19 וה-20 התפרסמו וינסנט ואן-גוך, פיט מונדריאן, מוריץ קורנליס אשר והאן ואן מיגרן. פילוסופים מפורסמים כוללים את ארסמוס מרוטרדם, ברוך שפינוזה ורנה דקרט, שמצאו בה את מקום מושבם.

חגים

תאריך	שם עברי	שם מקומי	הערות
1 בינואר	תחילת השנה החדשה	Nieuwjaar
מרץ/אפריל	פסחא	Pasen	האוכלוסייה הכללית צובעת ביצים ואוכלת שוקולד. הנוצרים הולכים לכנסייה (יומיים).
30 באפריל	יום המלכה	Koninginnedag
4 במאי	יום הזיכרון	Dodenherdenking	יום הזיכרון לחללי מלחמת העולם השנייה. פעם בחמש שנים.
5 במאי	יום השחרור	Bevrijdingsdag	חגיגות לזכר כניעת הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.
40 יום לאחר הפסחא	יום העלייה	Hemelvaartsdag
שבעה שבועות לאחר הפסחא	שבועותא	Pinksteren	רק הולנדים נוצרים חוגגים את שבועותא (יומיים).
5 בדצמבר	חג סינטרקלאס	Sinterklaas	חג מתנות/ילדים מקומי. הולנדים נוצרים מעדיפים להתרכז בחג המולד
25 בדצמבר, 26 בדצמבר	חג המולד	Kerstmis	חג צנוע בקרב מרבית האוכלוסייה, מרכזי אצל הנוצרים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הולנד