New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
וינה - ויקיפדיה

וינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בבירת אוסטריה. לערך העוסק בעיר וינהְ בוייטנאם, ראו וינה (וייטנאם).
וינה
דגל וינה
סמל וינה
(דגל וינה) (סמל וינה)
וינה
וינה
מפה: וינה באוסטריה
מפת מדינת וינה באוסטריה
מידע כללי
מדינה אוסטריה
שטח: 414.9 קמ"ר
אוכלוסייה: 1,631,082 (2005)
צפיפות: 3,931.3 תושבים לקמ"ר
הנקודה הגבוהה ביותר: 543 מטר מעל פני הים
הנקודה הנמוכה ביותר: 151 מטר מעל פני הים
מיקוד 1010-1239,1400,1450
קידומת טלפון: 01
קידומת לוחית זיהוי לרכב: W
ISO 3166-2: AT-9
אתר האינטרנט הרשמי: www.wien.gv.at
פוליטיקה
ראש עיר: מיכאל האופל (SPÖ)
המפלגה השולטת: SPÖ
חלוקת המושבים (100 סה"כ): SPÖ 55
ÖVP 18
הירוקים 14
FPÖ 13
בחירות אחרונות: 23 באוקטובר, 2005
הבחירות הבאות: אוקטובר 2009
מחוזות
חלוקה למחוזות: 23 רבעים
המחוזות של וינה
המוזאון לאמנות בכיכר מריה תרזה
המוזאון לאמנות בכיכר מריה תרזה

וינה (גרמנית: Wien; אנגלית: Vienna) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע המדינות הפדרליות של אוסטריה.

וינה יושבת על נהר הדנובה, סמוך לגבול המזרחי של אוסטריה בקצה מרכז אירופה, קרוב לצ'כיה, הונגריה וסלובקיה. חיים בה 1.65 מיליון בני אדם והיא העיר הגדולה ביותר באוסטריה. העיר נחשבת בפני עצמה כאחת מתשע המדינות הפדרליות של אוסטריה, ולמרות שהיא הקטנה ביותר בשטחה מבין שאר המדינות, יש בה את מספר התושבים הגבוה ביותר ביניהן. זוהי עיר ראשה קלאסית:

  • כחמישית מאוכלוסיית אוסטריה מתגוררת בה
  • העיר הבאה אחריה בגודל, גראץ, קטנה מווינה פי 7
  • וינה היא המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי הבלתי-מעורער של אוסטריה

זוהי העיר דוברת הגרמנית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ברלין והמבורג (שבגרמניה).

וינה הינה מהמתויירות שבערי אירופה. המרכז ההיסטורי של וינה הוכרז על ידי אונסק"ו בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית, וחלקים עתיקים גדולים של העיר נשתמרו בצורה טובה מאוד. וינה ידועה בכל העולם בבתי-הקפה הרבים שלה ובתרבות הנלווית אליהם.

אוניברסיטת וינה היא האוניברסיטה הגרמנית הגדולה והעתיקה ביותר בעולם. היא נוסדה ב-1365 וכיום (2006) לומדים בה כ-70,000 סטודנטים.

בווינה מספר משרדים של האומות המאוחדות, חברות שונות וארגונים בינלאומיים, ביניהם ארגון המדינות המייצאות נפט, ארגון העבודה הבינלאומי (UNIDO), הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה. ב-1980 נאספה בווינה אספה דיפלומטית שהובילה בסופו של דבר לכתיבת מוסכמות לחוזים של האומות המאוחדות למכירה בינלאומית של מוצרים. כמו כן נמצא בווינה מושב הארגון לחוקי המסחר הבינלאומי של האו"ם.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

וינה נוסדה במקור כעיר קלטית בסביבות 500 לפנה"ס. ב-15 לפנה"ס הייתה לעיר גבול ובה הוקם מחנה צבאי בשם Vindobona ששמר על האימפריה הרומית מהשבטים הגרמניים. בימי הביניים הייתה לבית לשושלת בבנברג ולאחר מכן לשושלת הבסבורג ולאחר מכן לבירת האימפריה הרומית הקדושה ומאוחר יותר לבירת האימפריה האוסטרו הונגרית. הפלישות של ההטורקים העותמאניים במאות ה-16 וה-17 לאירופה נעצרו בווינה. בשנת 1526, בזמן שלטונו של הסולטן סולימאן המפואר, עמדה וינה בפני סכנה מוחשית בעקבות המצור שהוטל על העיר. ב-1815 נערך בווינה קונגרס וינה, בו שורטטו מחדש הגבולות הלאומיים באירופה לאחר תבוסתו של נפוליאון בונפרטה בווטרלו.

בזמן המלחמה הקרה הייתה וינה חממת ריגול בינלאומית, הודות למיקומה בין המזרח והמערב.

[עריכה] התפתחות אוכלוסיית העיר

התהפתחות
אוכלוסיית העיר
תאריך תושבים
1754 175,460
1796 235,098
1810 224,548
1830 401,200
1840 469,400
1850 551,300
1857 683,000
1869 900,998
1880 1,162,591
1890 1,430,213
1900 1,769,137
1910 2,083,630
1916 2,239,000
1923 1,918,720
1934 1,935,881
1939 1,770,938
1951 1,616,125
1961 1,627,566
1971 1,619,885
1981 1,531,346
1988 1,506,201
1991 1,539,848
2001 1,550,123
2005 1,631,082

[עריכה] דתות

קתדרלת סטפן הקדוש
קתדרלת סטפן הקדוש

בווינה יושבת בישופות של הכנסייה הקתולית, והארכיבישוף שלה הוא הקרדינל קריסטוף שונבורן (בגרמנית Christoph Schönborn) . לפי מפקד האוכלוסין האחרון מ-2001, הדתות של האוכלוסייה היא כדלהלן:

נוצרי קתולי 49.2%
חסר דת 25.6%
מוסלמי 7.8%
נוצרי אורתודוכסי 6.0%
פרוטסטנטי 4.7%
יהודי 0.4%
אחר 6.3%

[עריכה] יהדות וינה

ערך מורחב – יהדות אוסטריה

וינה היא מרכז היהדות הגדול ביותר באוסטריה, ופועלים בו בית כנסת מרכזי, בתי כנסת קטנים, בית אבות, מוזיאון יהודי שהוקם ב- 1993 ובו אנדרטה לקורבנות השואה ומוסדות קהילה שונים. בווינה ישנם זרמים יהודים רבים, מחרדים עד רפורמים. בקהילה פועלים גם סניפים של בני עקיבא והשומר הצעיר. הקהילה מונה בעיקר יהודיים גרוזינים, בוכרים ומיעוטים של יהודים מקומיים,ופרסיים.

[עריכה] מבנה העיר ורובעיה

מבט על "עיר הדנובה" (הרובע ה-22, שהוא רובע משרדים) שבווינה
מבט על "עיר הדנובה" (הרובע ה-22, שהוא רובע משרדים) שבווינה

העיר עצמה מחולקת ל-23 מחוזות (Bezirke בגרמנית) שהם בעצם רובעים שכל אחד מהם הוא בעל שם משלו, אבל כולם ממוספרים בשביל הנוחות. מבחינת החוק הם לא אזורים מנהליים כמו המחוזות בשאר המדינות הפדרליות של אוסטריה, אלא רק חלוקה של העיר. למרות זאת ישנן בחירות מקומיות ברבעים אלו, הנותנות כוח פוליטי מועט לנבחרים.

"היכל המשפט" שנשרף במהלך הפגנות בשנת 1927
"היכל המשפט" שנשרף במהלך הפגנות בשנת 1927

הלב והעיר ההיסטורית של וינה, האינרה שטט (Innere Stadt בגרמנית: העיר הפנימית) הייתה בעבר מוקפת חומה ושדות. החומות נפלה ב-1857, ואיפשרה לעיר להתפתח, להתרחב ולהתמזג עם עיירות שכנות. במקום החומה, נבנה הרינגשטראסה (Ringstraße בגרמנית: רחוב הטבעת), רחוב רחב המסמל כיום את תחומי מרכז העיר. לאורך הרחוב נבנו מבנים ציבוריים ומבנים פרטיים, אנדרטות ופארקים. בין המבנים נמנים בית העירייה (Rathausבגרמנית), תיאטרון הבורג (Burgtheater), האוניברסיטה, הפרלמנט האוסטרי, ההופבורג (Hofburg), ששימש בעבר כארמונו של הקיסר, ובניין האופרה הלאומי, שנשרף ב-1945 ונבנה מחדש ב-1955. כנסיית סטפן הקדוש, הבנוייה בעיקר בסגנון גותי ממוקמת במרכז הרובע הראשון. מחוץ לרינגשטראסה, נבנתה בעבר חומה נוספת, הליניינוול (Linienwall), שנהרסה בסוף המאה ה-19 כדי לחבר את פרברי העיר עם העיר עצמה. התעשייה ברובה יושבת ברבעים הדרומיים והמזרחיים של העיר. הרובע הראשון לא יושב על נהר הדנובה אלא על תעלת הדנובה. האזורים מס 2 ו12 שוכנים בין התעלה והנהר, ורק השכונות החדשות ביותר יושבות על נהר הדנובה.

העיר וינה מפורסמת בזכות מספר הרב של הפארקים בעיר. הרבה מהפרקים כוללים אנדרטאות, לדוגמה השטטפארק (Stadtpark, בגרמנית: הפארק העירוני), ופארק בלוודר (Belvedere Park) עם הטירה הבנויה בסגנון הברוק, המקום בו ההסכם הלאומי של אוסטריה נחתם ב-1955. הפארק החשוב ביותר בעיר הוא הפראטר (Prater), היושב על אי שנוצר על ידי נהר הדנובה והתעלה. ארמון שנברון (Schönbrunn), הארמון הקיץ המלכותי כולל פארק מהמאה ה-18 ואת גן-החיות העתיק ביותר בעולם (1752)

המיקוד בווינה הוא בן 4 ספרות, בתבנית 1XXA. המספר 1 הוא הקוד של העיר ווינה, XX זה המספר של הרובע (אם הרובע הוא חד-ספרתי, מוסיפים 0) וA זה המספר של סניף הדואר (לא שימושי ובדרך כלל 0) לדוגמה: 1070 לנויבאו, 1010 למרכז העיר וכו'. יוצאי דופן: 1300 לשדה התעופה הבינלאומי של וינה 1400 לקומפלקס האומות המאוחדות, 1450 למרכז אוסטריה, ו-1500 לכוחות האו"ם האוסטריים.

הרבעים:

  1. אינרה שטט (Innere Stadt בגרמנית: מרכז העיר)
  2. לאופולדשטט (Leopoldstadt)
  3. לאנדשטרסה (Landstraße)
  4. וידן (Wieden)
  5. מרגרטן (Margareten)
  6. מריההילף (Mariahilf)
  7. נויבאו (Neubau)
  8. יוזפשטט (Josefstadt)
  9. אלזרגרונד (Alsergrund)
  10. פבוריטן (Favoriten)
  11. זימרניג (Simmering)
  12. מיידלינג (Meidling)

13. היצינג (Hietzing)‏
14. פנצינג (Penzing)‏
15. רודולפסהיים-פינפהאוס (Rudolfsheim-Fünfhaus)‏
16. אוטקרינג (Ottakring)‏
17. הרנלס (Hernals)‏
18. וֵרינג (Währing)‏
19. דֵבּלינג (Döbling)‏
20. בריגיטנאו (Brigittenau)‏
21. פלורידסדורף (Floridsdorf)‏
22. דונאושטט (Donaustadt)‏
23. ליזינג (Liesing)‏

[עריכה] תרבות

[עריכה] מוזיקה, תיאטרון ואופרה

בניין האופרה הממלכתי של וינה
בניין האופרה הממלכתי של וינה

לאומנות מסורת ארוכה בווינה, במיוחד בתחומים של תיאטרון, אופרה, מוזיקה קלאסית וציור. מלבד תיאטרון הבורג (Burgtheater) וסניפו, תיאטרון האקדמיה (Akademietheater), הנחשבים בין המיטב התיאטרונים הגרמניים, גם הפולקסתיאטר של וינה (Volkstheater Wien) והתיאטרון ביוזפשטט (Theater in der Josefstadt) מציעים רמה גבוהה של מופעי תיאטרון. בווינה גם מספר רב של תיאטרונים קטנים שלרוב שווים או קרובים לאיכות של התאטרונים הגדולים, או שמציעים מופעים פחות שיגרתיים כמו מופעים מודרניים ניסיוניים או קברט.

אוהבי האופרה ימצאו את מבוקשם בווינה. האופרה הממלכתית של וינה (Staatsoper בגרמנית) והפולקסאופר (Volksoper) מציגים אופרות מכל הסוגים, והפולקסאופר מתמחה במחיוחד באופרטה של וינה. אופרות קלאסיות מופיעות במיוחד בווינר קונצרטהאוס (Wiener Konzerthaus) ובוינר מוזיקפריין (Wiener Musikverein) הידוע, מקום משכנה של התזמורת הפילהרמונית של וינה.זאת ועוד, מספר רב של בתי אופרה מעלה יצירות ידועות של אמני אוסטריה בשביל תיירים, במיוחד יצירותיהם של מוצרט ויוהן שטראוס. בווינה פועלות גם התזמורת הסימפונית של וינה ותזמורת אמני הצליל.

בשנים האחרונות, התיאטרון של וינה (Theater an der Wien) התפרסם בעקבות מספר רב של מחזות זמר שהופקו בו, למרות שבשנים האחרונות התיאטרון חזר להתמקד באופרה. האופרה המוצלחת ביותר של התיאטרון, היא ללא ספק "אליזבת" שאחרי ההצלחה הרבה בווינה, תורגמה לשפות זרות והופיעה ברחבי העולם. עם פתיחת ההאוס דר מוזיק (Haus der Musik בגרמנית: בית המוזיקה) ב-2000, בווינה יש גם מוזיאון למוזיקה המתאים לכל הגילאים. כנסיות רבות בעיר מנגנות מוזיקה דתית ולעתים מוזיקה קלאסית בליווי אורגן.

[עריכה] מוזיאונים

"בית הדקלים" ברובע הראשון, בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כמוזיאון לפרפרים חיים וכבית קפה וצופה על גן ה-Volksgarten
"בית הדקלים" ברובע הראשון, בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כמוזיאון לפרפרים חיים וכבית קפה וצופה על גן ה-Volksgarten

בהופבורג (Hofburg), בשאצקאמר (Schatzkammer בגרמנית: חדר האוצרות) מוחזקים אוצרות המלוכה האוסטרית. ממול להופבורג נמצאים שני מוזיאונים: המוזיאון לתולדות האומנות (Kunsthistorisches Museum) והמוזיאון להיסטוריה טבעית (Naturhistorisches Museum). מוזיאונים אלו נמצאים במוזיאומקוורטיר (Museumsquartier בגרמנית: רובע המוזיאונים) הנמצא בנויבאו, הרובע ה-7 של העיר. מוזיאונים רבים נמצאים ברובע, לדוגמה: המוזיאון לאומנות מודרנית, מוזיאון ליאופולד (Leopold Museum), המציג בעיקר יצירות בסגנונות האקספרסיוניזם והמודרניזם של אמני וינה. ברובע גם מוזיאונים שונים כמו המוזיאון להיסטוריה צבאית, מוזיאון לטכניקה, מוזיאון לשעונים ומוזיאון לקבורה. בכל מחוז בווינה ישנו מוזיאון המתאר את ההיסטוריה של המחוז.

[עריכה] אדריכלות

בווינה מספר רב של סגנונות בניה. בעיר אפשר לראות מבנים שונים מתקופות שונות ובמיוחד מבנים מסגנון הרומנסק, סגנון הברוק, אר-נבו, ומבנים מסגנון הקלאסיציזם ועד האדריכלות המודרנית. דוגמאות מפורסמות לאר-נובו בווינה כוללים את תחנת המטרו קרלספלץ (Karlsplatz) והקירכה אם שטיינהוף (Kirche am Steinhof).

בשנות ה-90 החלה בניה ופיתוח של רובעי העיר, ובמיוחד ברובע הדונאושטט, ובויינברג (Wienerberg), אזור הנמצא בדרום וינה. מגדל המילניום (Millennium Tower) הנמצא ברחוב הנדלסקאי(Handelskai), ברובע הבריגיטנאו, המתנשא לגובה 202 מטר, הוא הבנין הגבוה ביותר בווינה מאז בנייתו ב-1999. למרות זאת, בווינה מעט מאוד גורדי שחקים. כרגע (תחילת 2006) רק כ-100 מבנים בווינה גבוהים מ-40 מטר. חוקי עיריה מונעים בניה של גורדי שחקים כדי לשמר את הרובעים היותר עתיקים של וינה, ולכן, חלקים מסוימים של וינה, ובמיוחד הרובעים הפנימיים של וינה, הם אזורים בלי גורדי שחקים.

[עריכה] ספורט

אצטדיון ארנסט אפל (Ernst Happel Stadium), בו מתוכנן להתקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008
אצטדיון ארנסט אפל (Ernst Happel Stadium), בו מתוכנן להתקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008

וינה היא עיר פופולרית לאירוח ארועי ספורט שונים. המרתון של וינה נערך כל שנה במאי עם יותר מ-10,000 משתתפים. ב-2005, אליפות העולם בהוקי קרח נערכה באוסטריה, והגמר נערך בווינה. וינה ארחה בעבר ארבע פעמים את גמר ליגת האלופות בשנים 1995,1990,1987,1964. וינה גם תארח את גמר יורו 2008 באצטדיון ארנסט אפל (Ernst Happel Stadium) בעל 50,000 מושבים.

הגלגל הענק הנודע, מהראשונים בעולם, בפארק השעשועים Volksprater שבתוך פארק פראטר שבמזרח העיר, בלילה
הגלגל הענק הנודע, מהראשונים בעולם, בפארק השעשועים Volksprater שבתוך פארק פראטר שבמזרח העיר, בלילה

מספר מועדוני כדורגל בליגה האוסטרית מבוססים בווינה. מהידועים ביותר הוא ראפיד וינה, שזכה ב31 באליפות אוסטריה, ואוסטריה וינה עם 23 אליפויות ו25 גביעים. הכח וינה, מועדון עבר מפורסם, היה מבוסס בווינה, אבל התפרק ב-1938 אחרי עליית הנאצים לשלטון.

[עריכה] חינוך

וינה היא מרכז החינוך של אוסטריה ובה מספר רב של אונברסיטאות, מכללות וגימנסיות.

[עריכה] רשימה של אונברסיטאות בווינה

  • האקדמיה הדיפלומטית של וינה (בגרמנית: Diplomatische Akademie Wien)
  • האקדמיה לאומנות (בגרמנית: Akademie der bildenden Künste Wien)
  • האוניברסיטה הרפואית של וינה (בגרמנית: Medizinische Universität Wien)
  • האוניברסיטה הפרטית למנהל של וינה (בגרמנית: PEF Privatuniversität für Management Wien)
  • האוניברסיטה למדעי הרוח של וינה (בגרמנית:Universität für angewandte Kunst)
  • האוניברסיטה למשאבים טבעיים ומדעי החיים של וינה (בגרמנית: Universität für Bodenkultur Wien)
  • האוניברסיטה למוזיקה ואומנויות הבמה של וינה (בגרמנית: Universität für Musik und darstellende Kunst Wien)
  • האוניברסיטה של וינה (בגרמנית: Universität Wien)
  • האוניברסיטה לרפואה וטרינרית (בגרמנית: Veterinärmedizinische Universität Wien)
  • האוניברסיטה לכלכלה ומנהל עסקים (בגרמנית: Wirtschaftsuniversität Wien)
  • האוניברסיטה לטכנולוגיה של וינה (בגרמנית: Technishe Universität Wein)
  • אוניברסיטת וובסטר בווינה (באנגלית: Webster University Vienna)

[עריכה] ערים תאומות

החשמלית העוברת בעיר
החשמלית העוברת בעיר

וינה היא עיר תאומה של הערים:

[עריכה] קישורים חיצוניים


מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וינה
תמונה פנורמית של וינה
תמונה פנורמית של וינה

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu