סולומונר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולומונר (רומנית: solomonar ברבים: solomonari) במיתולוגיה הרומנית הינו מכשף השולט על העננים ועל הגשם.
על פי המיתולגיה הרומנית שולטים ה"סולומונרים" ב"באלאורי העננים" — יצורים אגדתיים המובילים את ענני הברד. סולומונרים חיים הרחק מהעולם ב"מישור האחר" Tărâmul Celălalt, אך יורדים אל הכפרים, כדי לבקש נדבות, למרות שאינם זקוקים לדבר. אותם מקומות, בהם לא מקבלים אותם יפה, יסבלו בהמשך מענני הברד. את הידע שלהם קיבלו הסולומונרים משלמה המלך (מכאן שמם) והם מעבירים את הידע הלאה מרב אומן אל תלמידו. הסולומונר יקח לעצמו כמתלמד ילד שנולד עם מום ויגדל אותו במערה שלו בסוף העולם. בדרך כלל מתארים סולומונר כ"אדמוני, גבוה, עם גלימה לבנה, עם כלים קסומים באזורו, לעתים מבקשי נדבות בכפרים ולעתים רוכבים על "באלאורי" הברד. לפעמים הם ביחידות ולפעמים בחברת מורוי, רוח טמאה, בדרך כלל של ולד שמת בטרם הוטבל לנצרות. כדי להתמודד עם זעם הסולומונר יכולים בני אדם לפנות ל"רב אומן סתת", סולומונר שהתישב בין הבריות, אך יודע את הקסמים.
יש סיפורים מאזור טרנסילבניה על קיומם של אחרוני הסולומונרים. ההסברים על המיתוס מקשרים אותו לכוהני הדאקים שנקראו "קפנובטאי" Kapnobatai או "קטיסטאי" Ktistai, בתוספת השפעות נוצריות וסינכרון כל האמונות.
