סטריאוטיפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סטריאוטיפ (ביוונית: stereotyps "קשה" או "מוצק", על פי החלטת האקדמיה: הֶטְפֵּס) הוא דימוי סטטוס, המורכב מסטטוסים ומתכונות אופי, ומופנה כלפי קטגוריה חברתית, בדרך כלל על בסיס אתני או מגדרי. דימויים אלה נושאים אופי מכליל, מוגזם ושקרי. במילים אחרות, סטריאוטיפ זו הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והדבקת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה איתו האדם באה במגע.

הסטריאוטיפ הוא סכמה קוגנטיבית או אמונה מאורגנת, ומשמש כידע על קבוצות וקטגוריות חברתיות. היינו, מעין "מיני תאוריה" על המאפיינים המיוחדים ה"מתאימים" לאותן קבוצות וקטגוריות. הסטריאוטיפ יכול להיות מופעל בצורה אוטומטית, ומחוץ למודע. ככזה, כמו שאר הסכמות הקוגנטיביות, הוא מאפשר לנו עיבוד מידע מהיר, ויכולת להתמודד עם עומס המידע הניצב בפנינו. בשל כך, הסטריאוטיפ הוא אמצעי יעיל, ולעתים בלעדי, ביצירת קשרים חברתיים ובדרך בה אנו מבינים את העולם.

סטריאוטיפים מהווים תוצר של סיווג אנשים לקטגוריות על פי מין, מוצא, גיל ותכונות אחרות בתהליך הנקרא קטגוריזציה חברתית (Social Categorization). סיווג המאפשר להשתמש בניסיון שנצבר בעבר על מנת לגבש רושם ראשוני על אדם במהירות גדולה יותר. Macrea, Milnne & Bodenhausen הראו בסדרת ניסויים שערכו בהם התבקשו הנבדקים לבצע שתי פעולות בו – זמנית, כיצד סטראוטיפים פועלים כאמצעי חיסכון למשאבים מנטליים, אמצעים שנועדו לעזור בתפקוד הקוגניטיבי היומיומי הדורש עיבוד מהיר של כמויות מידע גדולות.

קטגוריזציה חברתית היא תנאי בסיסי אם כי לא מספיק להיווצרות סטראוטיפים. אחד המנגנונים המשלימים את התהליך הוא העובדה כי סווג לקטגוריות חברתיות גורם לתפיסת ההבדלים בין הקבוצות כגדולים יותר שהם במציאות ולהפחתה בהערכת ההבדלים בין אנשים המשתייכים לאותה הקבוצה. ממצאים מראים כי קבוצות רוב נוטות לתפוס קבוצות חוץ להן כהומוגניות יותר מאשר קבוצת הפנים – תופעה הנקראת "אשליית ההומוגניות של קבוצת החוץ". תפיסה זו גורמת לכך שהפרטים השונים בקבוצת החוץ ייתפסו כדומים זה לזה במאפייניהם העיקריים, גם אם נבדלים זה מזה בתחומים רבים.

קבוצות הפנים והחוץ נבדלות לא רק במידת ההומוגניות המיוחסות להן אלא גם בעמדות כלפיהם, עמדות המשפיעות על סוג הסטריאוטיפים והדעות הקדומות. מחקרים מראים כי אנשים מבטאים נטייה ברורה להעדפת קבוצת הפנים על פני קבוצת החוץ, המתבטאת בהתנהגויות ושיפוטים מוטים הנותנים יתרון לקבוצת הפנים. תאוריית הזהות החברתית של טג'פל וטרנר מסבירה את המנגנונים בהם מתגבשת ההעדפה לקבוצת או קבוצות הפנים של אנשים. לטענתם, היות והזהות החברתית מהווה מרכיב משמעותי בזהות האישית, זהות המתגבשת מתוך השוואה בין קבוצת הפנים לקבוצות האחרות, אנשים ייטו לראותה ולהראותה באור חיובי. על מנת לעשות כן, ייעשה ניסיון לבדל את הקבוצה ככול שניתן מקבוצות אחרות ולהציגה כטובה יותר.

סטריאוטיפים כלפי האחר מהווים לא רק חלק ממנגנוני גיבוש הזהות העצמית, אלא גם חלק ממנגנון השימור והשיקום של ההערכה העצמית. בהערכה שלילית של האחר יש את הפוטנציאל לשמר הערכה עצמית גבוהה, בייחוד כאשר ההערכה העצמית נמצאת תחת איום. לכן גם כאשר ההערכה העצמית אינה תחת איום יש סיכוי כי הנטייה לסטראוטיפיזציה שלילית של האחר תפחת.

סטריאוטיפים ודעות קדומות מהווים שני פנים לתופעה אחת שעיקרה הגדרה, סיווג ושפיטה של אנשים על בסיס קטגוריזציה חברתית. Baron & Byrne מגדירים שני מושגים אלו באופן הבא: סטריאוטיפים מהווים מבנים קוגניטיביים המכילים ידע ואמונות אודות קבוצות חברתיות מסוימות ואפיונים הטיפוסיים להם. כלומר, האמונה כי לכל אלה המשתיכים לקבוצות חברתיות יש מאפיינים דומים, לפחות ברמה מסוימת. דעות קדומות נוצרות על בסיס אמונות אלו אך עם זאת מכילות ערכיות. אלו הן עמדות (לרוב שליליות) כלפי חברי קבוצה מסוימת המתבססות רק על השתייכותם של אלה לאותה הקבוצה. במילים אחרות, אדם בעל דעות קדומות כלפי קבוצה חברתית נוטה להעריך את חבריה באופן מסוים (לרוב שלילי) רק משום שהם משתייכים לקבוצה זו. Brown מגדיר דעה קדומה כ"יחס חברתי משפיל או אמונה קוגניטיבית, ביטוי שלילי, התנהגויות של עוינות, אפליה כלפי חבר קבוצה השייך לקבוצה מסוימת." ומדגיש את תפקיד הרגש בצד החשיבה והיחס.

[עריכה] יחסים בין קבוצות כבסיס לסטראוטיפים

המחיר שאנו משלמים עבור היתרונות של הסטריאוטיפים (בארגון המידע) הן הטיות בתפיסתנו, בזיכרונותינו ובהנחותינו; הטיות אשר מנכיחות ראיית עולם גזענית, אתנוצנטרית, מתנשאת ושקרית. כתוצאה מהטיות אלה, הסטריאוטיפים הם אחד מהגורמים המרכזיים לאפליה חברתית. בעוד שקבוצות חברתיות בעלות מעמד חברתי גבוה יכולות להסתדר אל מול סטריאוטיפים שליליים המופנים כלפיהם, קבוצות חברתיות בעלות מעמד חברתי נמוך מתקשות להתמודד עם סטריאוטיפים שליליים. סטריאוטיפים אלה מקשים על הריבוד החברתי, ובמקרים רבים עוזרים להנציח מיקומם החברתי הנמוך של הקבוצות החלשות בחברה.

סטראוטיפים הנוגעים לקבוצות שונות באוכלוסייה הם חלק מהתרבות שבה אנו חיים. לעתים, יווצרו סטראוטיפים בשל ארועים היסטוריים, לעתים הם יווצרו בגלל הבדלי תרבות בין הקבוצות החברתיות ולעתים מתוך צורך אידאולוגי כדי לשרת את המטרות של קבוצות מסוימות בחברה. מחקרים הראו כי ליחסים בין הקבוצות ולא רק לשונות ביניהם יש תפקיד חשוב ולעתים מכריע ביצירת הסטראוטיפים והדעות הקדומות.

אחת התאוריות השמה דגש על נושא האינטרסים הקבוצתיים היא תאוריית הקונפליקט הממשי. על פי תאוריה זו משקפות עמדות והתנהגויות כלפי קבוצות חוץ את האינטרסים של קבוצת הפנים. כאשר האינטרסים של קבוצת הפנים והחוץ עולים בקנה אחד, הסטראוטיפים ייטו להיות חיוביים. לעומת זאת, כאשר האינטרסים של שתי הקבוצות יהיו מנוגדים הדבר יתבטא בסטראוטיפים שליליים. עוצמת הסטראוטיפים השליליים, הדעות הקדומות וההתנהגות העוינת הם פעמים רבות פועל יוצא של תפיסות איום מפני קבוצות החוץ. Stephan, Ybarra & Bachman פיתחו את "תאוריית האיום המוכלל" לפיה עוצמת הדעה הקדומה היא פועל יוצא של מצרף האיום הנתפס. התאוריה מניחה שקיימים ארבעה מקורות איום המובילים לדעות קדומות כלפי קבוצות חוץ: איום ריאלי המבטא חשש מפני איום על קיומה הפיזי של קבוצת הפנים או על המשאבים העומדים לרשותה. איום סימבולי המתעורר כשקיים חשש פן קבוצת החוץ תפגע במערכת הערכים ובצביונה החברתי של קבוצת הפנים. איום בינאישי שמקורו בחשש מפני תוצאות המפגש הבלתי אמצעי עם חברי קבוצת החוץ ויחסי הגומלין אתם במישור הפסיכולוגי, התנהגותי או חברתי. וסטראוטיפ כבסיס לציפיות על יחסי הגומלין עם הקבוצה. סטריאוטיפים שליליים מסווים ציפייה לקונפליקטים וליחסים בלתי נעימים עם קבוצת החוץ.

היחסים בין הקבוצות יכולים לנבא לא רק את מידת השליליות/חיוביות של הסטראוטיפים אלא לעתים גם את תוכנם. Glick & Fisk טוענים כי ממדים מסוימים במבניות של היחסים בין קבוצות יכולים לנבא תוכן זה. לטענתם, מנבא הסטטוס היחסי של קבוצת החוץ סטריאוטיפים הקשורים ביכולת ואילו רמת שיתוף הפעולה או התחרות הם המנבאים את הסטריאוטיפים הקשורים בנחמדות ובנעימות. קבוצות בעלות סטטוס חברתי גבוה נתפסות כבעלות יכולת גבוהה יותר, ואילו הנחמדות משויכת לרוב לקבוצות בעלות סטטוס חברתי נמוך יותר. תוכנם של הסטריאוטיפים שיופעלו כנגד כל אחת מהקבוצות הללו יהיה שונה. כלפי קבוצות חוץ קומפטנטיות, כלומר בעלות פרסטיז'ה וסטטוס חברתי גבוה, יכללו הסטריאוטיפים הערכה ובצדה עוינות ברורה בעוד שכלפי קבוצות חוץ שתיתפסנה כבעלות סטטוס חברתי נמוך יותר יופעלו סטריאוטיפים הכוללים פטרנליזם, ולצדם, אם קיימת תלות בקבוצה או שיתוף פעולה איתה, לעתים גם חיבה.

סטריאוטיפים יכולים להשתנות בחלוף השנים, בעיקר בשל שינוי במערך היחסים בין הקבוצות השונות. עם זאת, ניתן להניח כי ככל שמספר הממדים המבחינים בין קבוצות בקונפליקט גבוה יותר, הסיכוי לשכך את היריבות ביניהן קטן.

[עריכה] לקריאה נוספת

גונט, רותי (2000). "יחסים בין קבוצות". יחידה 8, עמ' 137-213, בתוך: קוטלר, נורית ואייל טלמון [עורכים] פסיכולוגיה חברתית. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

Baron, R.A. & Byrne, D. (2003). Social Psychology. Boston: Allyn and Bacon

Brewer M. B. (1999). The Psychology of Prejudice: Ingroup Love or Outgroup Hate? Journal of Social Issues 55: 429-444

Brewer, M., & Miller N. (1984). Beyond the contact hypothesis: Theoretical perspectives on desegregation. In N. Miller & M. Brewer (Eds.) Groups in contact: The psychology of desegregation (pp. 281-302). Orlando, FL: Academic Press

Brown, R. (1995). Prejudice: Its social psychology. Oxford: Blackwell

Fein, S, & Spencer S. J. (1997). Prejudice as Self –Image Maintenance: Affirming the Self through Derogating Others. Journal of Personality and Social Psychology 73: 31-44

Glick, P., & Fiske, S.T. (1999). Sexism and Other "Isms": Interdependence, Status and the Ambivalent Content of Stereotypes. In W.B. Swann, Jr., J.H. Langlois & Gilbert L.A. (Eds.) Sexism and Stereotypes in Modern Society: The Gender Science of Janet Taylor Spence (pp. 193-222). Washington: APA

Macrea, C.N., Milne, A.B., & Bodenhausen G. V. (1994).Stereotypes as Energy-Saving Devices: A Peek Inside the Cognitive Toolbox. Journal of the Personality and Social Psychology 66: 37-47.

Schwartz S. H. & Struch N. (1989). Values, Stereotypes, and Intergroup Antagonism. In Bar-Tal, D., Grauman, C.F., Kruglanski A., & Stroebe W. (Eds.), Stereotypes and Prejudice: Changing Conceptions. Berlin: Springer – Verlag.

Sherif M., Harvey, L.J., White, B.J., Hood, W. R., & Sherif, C.W. (1961). The Robbers Cave Experiment: Intergroup conflict and cooperation. Middletown, CT: Wesleyan University Press.

Stephan, W.G., Ybarra, O., & Bachman, G. (1999). Prejudice Toward Immigrants: An Integrated Threat Theory. Journal of Applied Social Psychology, 29: 2221-2237.

Tajfel, H., & Turner, J. (1986). "The Social Identity Theory of Intergroup Behavior." In. S. Worchel and Austin W.G. (Eds.) Psychology of Intergroup Relations. (pp. 7-24). Chicago: Nelson.