סלק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלק - צמח דו שנתי השייך למשפחת הסלקיים (Chenopodiaceae). קיימים 3 סוגים עיקרים לצמח זה: מתורבת, בר ועשבי. ומספר זנים שהחשוב ביניהם הוא סלק הסוכר המכיל כמות גדולה של סוכר בשורשיו ומשמש ליצור סוכר, זן אחר הוא הסלק האדום הטוב למאכל. סלק זה הוא מקור טוב לויטמין C ומקור צבעו האדום בטאציאנין אדום המצוי השורשיו.
[עריכה] זני סלק
- סלק אדום (Beta voulgaris esculanta)
- סלק הסוכר (Beta vulgaris var succhrina)
- סלק הבר המצוי
- סלק המספוא
- סלק עלים
[עריכה] גידול
טמפרטורת גדילה אופטימלית בתחום 15 עד 23 מ"צ. בגידול שורש, מומלץ על גידול באדמה פוריה, תחוחה ומנוקזת היטב. עמיד בפני מליחות קרקע ומים. ניתן להשקיה במים מליחים. רגיש למחלות שורש, קשיון ונימטודות לכן יש להקפיד על מחזור גידולים ולא לזרוע אותו שוב באותו מקום ברציפות. הסלק יבוא כגידול שני לאחר זיבול אורגני. סלק זורעים בעומק של 2 ס"מ. הצצת נבטים לאחר 6 ימים. את הסלק יש להשקות בתכיפות ובאופן סדיר לקבלת שורש איכותי ואחיד. מרווחי ההשקיה בקיץ 3-6 ימים, בסתיו ובאביב 4-7 ימים
[עריכה] אחסון
ניתן לשמור על הסלק במקרר עד 3 חודשים בטמפרטורה הקרובה לאפס מעלות צלזיוס ובלחות יחסית של 90 אחוז. בלחות אוויר נמוכה מצטמק הסלק וכומש.
