סל הבריאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סל הבריאות ובשמו הרשמי סל שירותי הבריאות‏ הוא רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לתושבי ישראל בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (להלן - החוק). הרשימה המפורטת של תכולת סל הבריאות מופיעה בתוספות לחוק. כנקודת מוצא, עם כניסתו של החוק לתוקף, נקבע שסל הבריאות הבסיסי יכלול את

1. שירותי הבריאות שנתנה קופת חולים הכללית לחבריה,
2. שירותי הבריאות שנתנה המדינה לתושב,
3. אשפוז יולדות ויילודים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
4. שירותי רפואה בעבודה
5. התרופות שנתנה קופת חולים הכללית לחבריה.

קודם לחקיקת החוק נבדלו קופות החולים זו מזו בשירותי הבריאות שסיפקו. קופות עשירות יכלו לספק שירותים נרחבים יותר. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קבע סל בריאות אחיד, משותף לכל הקופות.

סל הבריאות אינו עונה על כל צורכי הבריאות של תושבי ישראל. הרחבות לסל הבריאות מוצעות על-ידי קופות החולים, במסגרת הביטוח המשלים שהן מציעות לחבריהן, ועל ידי חברות הביטוח, באמצעות פוליסות ביטוח בריאות שהן מוכרות.

לתכולתו של סל הבריאות משמעות תקציבית גדולה, ומובן שיש לה השפעה מהותית על בריאות התושבים. כתוצאה מכך סל הבריאות עולה פעמים רבות לדיון ציבורי.

בעלי האינטרסים בקביעת הטיפולים והתרופות הנכללים בסל הבריאות הם אלו: 1) אוכלוסיית המדינה (המיוצגת על ידי הכנסת וזרועה המבצעת- משרד האוצר.) 2) אוכלוסיית החולים ככלל 3) אוכלוסיית או קבוצת חולים במחלה מסוימת 4) אוכלוסיית האנשים הבריאים 5) הרופאים ככלל 6) קבוצות רופאים (למשל מומחים במקצוע מסוים) 7) חברות התרופות ככלל 8) חברת תרופות ספציפית 9) חברות המשווקות מוצרים שאינם תרופות (כגון אמצעי הדמאה, כלים לביצוע בדיקות או ניתוחים, וכדומה)

ניגודי האינטרסים בקביעת סל הבריאות הם עזים, המדובר בחיי אדם ובכסף רב מאוד (למעשה חלק גדול מתקציב הבריאות של המדינה)

מספר דוגמאות לניגודי אינטרסים:

1. רופאים ואוכלוסיית החולים מול האוכלוסייה הכללית-- לרופאים ולחולים אינטרס משותף שכל טיפול אפשרי יכלל בסל- כך יוכלו הרופאים לטפל כמיטב יכולתם והחולים לקבל טיפול מיטבי- אולם לאוכלוסיית הבריאים ייתכן כי עדיף להשקיע את אותו תקציב בפעולות מניעה, תרופות וטיפולים שאינם לצורך טיפול במחלה אלא משפרי איכות חיים בלבד (רק לצורך דוגמה- ניתוחים פלסטיים).

1. חולים במחלה אחת מול חולים במחלה אחרת-- בגלל שתקציב הבריאות וסל הבריאות הינם מוגבלים, על קובעי הסל להחליט באיזה מחלות לטפל יותר ובאילו פחות. (מצב אידילי בו כל חולה מקבל טיפול מיטבי אינו אפשרי למעשה באף מקום, כאשר רמת הרפואה גבוהה כמו בעשורים האחרונים)

1. חולים מול חברות התרופות והרופאים-- לחברות התרופות אינטרס לשווק את התרופה אותה הן מיצרות. למטרה זו מושקע כסף רב באוכלוסיית הרופאים לצורך קניית מתנות, חינוך בעזרת הרצאות, מימון כנסים רפואיים ועוד. לרופאים אינטרס בהמשך הקשר בינם לחברות התרופות בשל ההטבות הנ"ל וכן בשל עזרה של החברות במימון מחקרים אותם מעוניינים רופאים לבצע. לחברות אינטרס בקשר זה בשל השפעתן על הרופאים לרשום תרופות מסוימות לחולים ובכך להפעיל לחץ על המערכת להכניס תרופות וטיפולים לסל, וכן בצורה ישירה על חברי ועדת סל הבריאות. אינטרס זה מנוגד לעתים לטובת האוכלוסייה הכללית או אוכלוסיית החולים- כיוון ששיקולים זרים משפיעים במקרים רבים על הרופאים העוסקים בטיפול ובקביעת התרופות והטיפולים שיכללו בסל. שיקול כזה יכול למשל לגרום לתרופה המועילה במעט או בכלל לא להכלל בסל הבריאות בעוד תרופה אחרת המועילה יותר או ליותר אנשים תשאר מחוץ לסל.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• סל שירותי הבריאות עם כניסת החוק לתוקף
• סל הבריאות מאגר המעודכן של הטיפולים הניכללים בסל הבריאות, מתוך אתר משרד הבריאות
• יפתח גולדמן, סל הבריאות חולה, ראיון עם יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר יורם בלשר