סמבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמבה
מקורות סגנוניים:	מוזיקה אפריקאית ופורטוגזית, מקצב דתי (מֶסֵמבה)
מקורות תרבותיים:	שנות העשרים המוקדמות של המאה העשרים בריו דה ז'נירו
כלים:	תופים (קאישה, רֶפיניק, פאנדירו, קויקה (cuíca), טימבל), אגוֹגוֹ (שרשרת פעמונים), קָוַאקו (מעין גיטרה קטנה)
פופולריות מיינסטרים:	מזוהה כסמל של ברזיל, הנגזרת בוסה נובה פופולרית בעולם המערבי.
נגזרות:
תת-ז'אנרים
סמבה די רודה, סמבה די ברקה, סמבה קנסאו, סמבה אנרדו, ג'ונגו
ז'אנרי פיוז'ן
בוסה נובה, סמבה-רגאיי, סמבה-רוק
סצינות איזוריות
נושאים קרובים
ברזיל, הקרנבל בברזיל, קפואירה

סמבה היא הסגנון המוזיקלי והריקוד המסורתי הנפוץ ביותר בברזיל, ואף נחשב לאחד הסמלים הלאומיים. מקור השם "סמבה" הוא כנראה מהמונח "מֶסֵמבה" (mesemba) - מקצב דתי שמקורו באנגולה. הסמבה היא חלק אינטגרלי מהקרנבל בברזיל וכל שנה נכתבים שירים חדשים במיוחד לקרנבל. אטרקציה מרכזית בקרנבל היא תהלוכת בתי הספר לסמבה, המכינים ריקוד מיוחד לקרנבל.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 סמבה בקרנבל 3 מאבק חברתי 4 תת סוגים 4.1 סמבה רגילה 4.2 פרטידו אלטו 4.3 פאגודה 4.4 סמבה דה ברקה 4.5 סמבה-קנסאו 4.6 סמבה-אנרדו 4.7 נגזרות נוספות 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

בתי ספר לסמבה שימשו קרקע לצמיחת קבוצות ומוזיקאים ונתנו לגיטימציה להתפתחות הסגנון.

עד תחילת שנות העשרים של המאה העשרים הייתה הסמבה מחוץ לחוק בגלל האופי הגס והמוחצן של הריקוד. הסמבה התפתחה בריו דה ז'נירו (אז בירת ברזיל) בהשפעת מהגרים שחורים מבהיה. בסוף שנות העשרים נפתחו בתי הספר הראשונים לסמבה, ובראשית שנות ה-30 הפכה הסמבה למקובלת ולחלק אינטגרלי מהקרנבל.

בתי הספר הראשונים לסמבה היו קטנים עם לא יותר מ-50 תלמידים שצעדו וחוללו לצלילי המוזיקה, בלי תלבושות מיוחדות. הקבוצות הללו נקראו: " blocos" ובתכנים שיצרו הם כללו גם נושאים מהדימיון ורעיונות נועזים. הקבוצה הראשונה, בשנת 1928 הייתה Deixa Falar. הקבוצה פעלה בפרבר בשם Estacio בריו דה ז`נרו. לא חלף זמן רב והקבוצות הללו החלו לקיים מצעדים מאורגנים וגם תחרויות. התחרות הראשונה התקיימה בשנת 1932 בה ניצחה קבוצה בשם Mangueira.

ב-1935 הוכרו בתי ספר לסמבה באופן רשמי כ"מועדונים ליצירה".

לאחר מלחמת העולם השנייה נוצרו ארגונים גדולים של סמבה שזכו להתעניינות רבה מצד גורמים חברתים וכלכליים במדינה. בשלב הבא גיבשו בתי הספר לסמבה זהויות ייחודיות שהתבטאו בסגנון המוזיקלי ובתלבושות, ובסמלים ודגלים ייחודיים. הסגנונות השונים בבתי הספר לסמבה היו נתונים להשפעות מסגנונות אחרים דוגמת בולרו, צ`ה צ`ה צ`ה ופוקסטרוט, עד כדי תפיסת מקום הסמבה. בקרב השכבות העניות המשיכה הסמבה לשמור על פופולריות.

בשנות ה-60 וה-70 חזרה הסמבה לתפוס את מקומה כריקוד הברזילאי הפופולרי ביותר כתוצאה ממהפכה בעולם הסמבה. לריקוד הוכנסו מושגים אסתטיים יותר, בתי הספר השקיעו יותר במראה, בתלבושות ובאביזרים, בדיגלונים ובסממנים החיצוניים. נוצרה גם תחרות בין המלחינים, היוצרים ובתי הספר לסמבה. תחרות זו גדלה לממדים של מאבק יוקרה ומימון המתמצה בתהלוכת בתי הספר בזמן הקרנבל.

[עריכה] סמבה בקרנבל

השירים שנכתבים לקראת הקרנבל עוסקים בפוליטיקה, נושאים חברתיים וחיי היום יום. הם מושמעים ברדיו מספר שבועות לפני הקרנבל וצוות מומחים מיוחד בוחר את הלהיט השנתי.

בימי הקרנבל מציג כל בית ספר את מיטב להיטיו, רקדניו ונגניו. התהלוכה נעה על קרונות משא עליהם נמצאים רקדני הסמבה והמתופפים רבים (תופי סודרו sudro, תוף שני ראשים (מתופפים עם יד אחת ובעזרת מקל תיפוף), תוף סמבה בשם רפניקי (repinique), תוף יד) וכן נגני כלי הקשה. התזמורת מכונה בטריה (bateria).

בזמן הקרנבל בתי הספר מתחרים במספר קטגוריות: ריקוד, מוזיקה, מילות השיר, וההופעה הכוללת. הזכיה בתחרות נחשבת ליוקרתית מאוד.

[עריכה] מאבק חברתי

[עריכה] תת סוגים

[עריכה] סמבה רגילה

[עריכה] פרטידו אלטו

[עריכה] פאגודה

[עריכה] סמבה דה ברקה

[עריכה] סמבה-קנסאו

גרסה רומנטית ואיטית של הסמבה, המושפעת ממקצבים דרום אמריקאים כמו הטנגו והבולרו ועוסקת בנושאים ליריים וטרגיים.

[עריכה] סמבה-אנרדו

[עריכה] נגזרות נוספות

בוסה נובה - סגנון פיוז'ן בין הסמבה לג'אז, מנוגן עם כלי נגינה אופיינים לג'אז, עם טונים וקולות רכים.

סמבה רגאיי (נקרא גם "סמבה דורו" או מוזיקת אָשֶה (axe)) - סגנון חדש יחסית (מאז 1985) שהחל להתפתח בסלבדור כמעין אלטרנטיבה לסמבה (שהפכה בזויה בעיני השחורים עקב השימוש בה בידי הלבנים). הסגנון כולל מקצבים קאריביים והשפעות מוזיקליות צפון-אמריקניות כמו ראפ והיפ הופ.

סמבה די רודה - ריקוד מסורתי מקובל בבהיה. מקובל גם כסגנון ריקוד במעגל הקפואירה.

ג'ונגו - ריקוד מסורתי מקובל בריו דה ז'נירו.

[עריכה] ראו גם

• הקרנבל בברזיל
• קפואירה
• בוסה נובה
• סלסה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמבה

• כתבה על סמבה באתר למטייל
• כתבה על הזהות האפריקאית בסלבדור במגזין "נוסעים בזמן"