אנגולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת אנגולה (בפורטוגזית: República de Angola) מדינה בדרום מערב אפריקה גובלת עם נמיביה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו וזמביה. בירת המדינה היא לואנדה. אנגולה הייתה עד 1974 מושבה של פורטוגל, ולאחר שחרורה פרצה בה מלחמת אזרחים שנמשכה כמעט 30 שנים וגרמה נזק עצום למדינה.
אנגולה עשירה באוצרות טבע, בהם נפט ויהלומים.

תוכן עניינים 1 מוצא ומקור השם 2 היסטוריה 2.1 עידן הקולוניאליזם 2.2 מלחמת האזרחים 3 פוליטיקה 4 חלוקה אדמיניסטרטיבית 5 כלכלה 5.1 תחבורה 6 גאוגרפיה 7 דמוגרפיה 8 לקריאה נוספת 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] מוצא ומקור השם

השם אנגולה הוא הטייה פורטוגזית של המילה נ'גולה משפת הבנטו. נ'גולה היה התואר של השליטים הילידים בממלכת קווימבונדוס במאה ה־16, עת החלו הפורטוגזים להתיישב באזור.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אנגולה

התושבים המקוריים של האזור היו שבטי ציידים ומלקטים. הם הוחלפו על ידי שבטי בנטו. הבנטו ישבו בשטח אנגולה עד אשר באו הפורטוגזים לראשונה לאזור.

[עריכה] עידן הקולוניאליזם

הפורטוגזים התיישבו לראשונה ב-1483 בשטחה העכשווי של אנגולה, בנהר הקונגו, אז שטחה של מדינת הקונגו נדונגו ולואנדה. מדינת הקונגו השתרעה מגבון העכשווית בצפון לנהר קוונזה בדרום. פורטוגל הקימה ב-1575 מושבה בלואנדה שהתבססה על סחר בעבדים. הפורטוגזים השתלטו בהדרגה על כל החוף במהלך המאה ה-16 על ידי סדרה של הסכמים ומלחמות וכך הם הקימו את מושבת אנגולה. ההולנדים כבשו את לואנדה החל ב-1641 וכלה ב-1648 ותמכו במדינות אנטי-פורטגזיות.

ב-1648 פורטוגל כבשה מחדש את לואנדה והחלה בתהליך כיבוש צבאי באזור הקונגו ונדונגו, אשר הסתיים בנצחונם ב1671. שליטה אמיתית על האזור לא הושגה עד תחילת המאה ה20-. ב-1951 המושבה עוצבה מחדש כמחוז חיצוני, אשר נקרא גם כמערב אפריקה הפורטוגזית. כאשר פורטוגל סירבה לתהליך הדה-קולוניזציה צמחו שלוש שלוש תנועות שחתרו לעצמאות:

• החזית העממית לשחרור אנגולה (Movimento Popular de Libertação de Angola MPLA), עם מרכז אתני בקרב שבט הקימבונדו ועלית אינטלקטואלית מלואנדה. לתנועה זו היו קשרים למפלגה הקומוניסטית בפורטוגל ולגוש המזרחי.

• החזית הלאומית לשחרור אנגולה (Frente Nacional de Libertação de Angola, FNLA), עם מרכז אתני באזור באקונגו הצפוני וקשרים לארצות הברית ולממשל מובוטו בזאיר.

• האיחוד הלאומי לעצמאות מוחלטת לאנגולה (União Nacional para a Independência Total de Angola, UNITA), אשר הונהגה על ידי ג'ונאס מאיירו סאבינדי, והייתה בעלת מרכז אתני בלב המדינה באזור אווימבונדו.

[עריכה] מלחמת האזרחים

לאחר מלחמת גרילה בין השנים 1961 ל-1974 נגד הכוחות הפורטוגזיים הקולוניאליים, כתוצאה ממהפכת הציפורנים בפורטוגל (1974), זכתה אנגולה בעצמאות ב-11 בנובמבר 1975. מיד לאחר מכן פרצה מלחמת אזרחים בין שלושת המפלגות MPLA, UNITA ו־FNLA שנמשכה עד 2002 עם הפוגה קצרה. FNLA פרשה מהסיכסוך בשל חולשתה היחסית בשדה הקרב. פרישתה השאירה את MPLA ואת UNITA להילחם זו בזו על השליטה במדינה. לבסוף ב־1991 הסכימו הצדדים להפוך את אנגולה למדינה רב מפלגתית אך לאחר שהנשיא הנוכחי, ג'וזה אדוארדו דוס סנטוס מ־MPLA נבחר בבחירות שהיו תחת השגחה, UNITA טענה כי הייתה זאת תרמית והקרבות פרצו מחדש. מלחמת האזרחים פגעה קשות בכלכלת אנגולה והחריבה את התשתיות במדינה.

בפברואר 2002, בעזרת מזל"טים שסופקו לצבא MPLA על ידי ממשלה זרה הצליח הצבא לכתר את כוחותיו ולהרוג את ראש צבא UNITA, ג'ונאס מאיירו סאווימבי. צבא MPLA הציג את גופתו המנוקבת של סאווימבי בתקשורת המקומית והעולמית, ומשחיילי UNITA ראו זאת, נכנעו מיד לכוחות ה MPLA ומלחמת האזרחים הסתיימה כשמפלגת הMPLA, בראשות דוס סנטוס, תפסה את השלטון ללא עוררין.

בתום המלחמה צבא ה-UNITA התפרק מנשקו, חלק מן הלוחמים פרשו לחיים אזרחים וחלק אחר חבר לצבא הMPLA שהפך לצבא היחיד של אנגולה. כיום UNITA היא מפלגה פוליטית בלבד ששותפה לשלטון באנגולה, שחלק מראשיה משמשים כשרים וחברי ממשל במדינה.

על אף שנראה שהמדינה עברה נורמאליזציה, הנשיא דוס סאנטוס עדיין לא התיר הליך דמוקרטי לבחירות. בין בעיותיה המרכזיות של אנגולה נותרו משברים הומינטריים ושדות מוקשים רבים, כתוצאה מהמלחמה הארוכה.

לאחר מלחמת האזרחים עסוקה אנגולה בשיקום תשתיות וכלכלת המדינה. היא נעזרת בסיוע ממדינות וחברות עסקיות מכל העולם, ביניהן ברזיל (אנרגיה), פורטוגל (בנייה), סין (תשתיות) וישראל (חקלאות וביטחון).

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אנגולה

הזרוע המבצעת של השלטון מורכבת מהנשיא, ראש הממשלה ומועצת השרים. כרגע, הכוח הפוליטי מתרכז בנשיאות. מועצת השרים, אשר מורכבת מכל שרי הממשלה וסגניהם, נפגשת על בסיס קבוע כדי לדון בסוגיות פוליטיות. המושלים של 18 המחוזות ממונים על ידי הנשיא ומשך כהונתם נתון לשיקולו. החוקה מכתיבה את מבנה הממשלה בקווים כלליים ואת זכויות וחובות האזרחים. המערכת המשפטית מבוססת על זו הפורטוגזית וחוק מסורתי מקומי, אבל מערכת זו חלשה ביותר ובתי משפט פועלים רק ב12 מתוך 140 רשויות הערים. בית משפט חוקתי איננו קיים על אף שאישורו בחוק נקבע זה מכבר.

מלחמת האזרחים הקשה הרסה את המוסדות הפוליטיים והציבוריים במדינה. האו"מ מעריך ש 1.8 מיליון פליטים קיימים, כאשר המספר המקובל של קורבנות המלחמה הוא 4 מיליון בני אדם. התנאים היומיומיים בכל הארץ ובעיקר בלואנדה (בעלת אוכלוסייה בת 4 מיליון) משקפים את התמוטטות התשתית השלטונית ומוסדות הרווחה. המצב הכלכלי הגרוע אשר נמשך זמן רב, מונע תמיכת הממשלה בשירותי הרווחה. בתי חולים חסרים תרופות וציוד בסיסי, בתי ספר חסרים ספרים ועובדי ציבור חסרים לרוב את הציוד הדרוש להם לעבודתם היומיומית.

הבחירות האחרונות לנשיאות ולאסיפה המחוקקת נערכו ב-1992. להלכה אמורות להיערך בחירות מדי חמש שנים, אך הבחירות שנועדו להיערך ב-1997 נדחו מאז שוב ושוב. תאריך היעד הרשמי הנוכחי לעריכת הבחירות הוא מאי-אוגוסט 2008 (בחירות לאסיפה המחוקקת) ו-2009 (בחירות לנשיאות).[1]

[עריכה] חלוקה אדמיניסטרטיבית

אנגולה מחולקת ל-18 מחוזות:

1בנגו 2 בנגואלה 3 ביאי 4 קבינדה 5 קואנדו קובאנגו 6 קואנזה נורטה

7 קואנזה סול 8 קואנה 9 הואמבו 10 הואילה 11 לואנדה 12 לואנדה נורטה

13 לואנדה סול 14 מאלאנז' 15 מוקסיקו 16 נמיבה 17 אויג' 18 זאיר

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אנגולה

כלכלת אנגולה היא לא מסודרת עקב מלחמות כמעט בלתי-פוסקות במשך העשורים האחרונים. למרות המשאבים הטבעיים השכיחים בה, התוצרת לנפש היא בין הנמוכות בעולם. חקלאות למחיה עצמית מהווה את מקור המחייה העיקרי ל-85% מהאוכלוסייה. ייצור נפט ופעילויות קשורות חיוניים לכלכלה ותורמים כ-45% לתל"ג ומהווים 90% מהיצוא. השליטה בשדות הנפט היא בידי הממשלה.

על אף חתימת הסכמי השלום, מיליוני מוקשים נותרו פזורים באדמה, אלימות באזורים הכפריים עדיין קיימת וחקלאים רבים אינם רוצים לחזור עוד לשדותיהם. כתוצאה, חלק ניכר מהמזון עבור המדינה עדיין מיובא. למרות התפתחות השלום במדינה לקראת סוף 1998, הכלכלה צמחה בשיעור של 4% בלבד ב-1999.

הממשלה הכניסה למחזור הכספי שטרות חדשים ב-1999, כולל שטרות עבור 1 קוונזה ו-5 קוונזה. ייצוא נפט נראה כפתרון מבטיח לעתידה הכלכלי של אנגולה לקראת 2000, אבל הימשכות הקרבות הפנימיים הבריחה משקיעים מהאזור. יחד עם הסכמי השלום ב-2002 נחתמה שותפות אסטרטגית עם סין, וכך חברות סיניות מימנו השקעות ענק באזור, במיוחד בתחום התשתיות והמתכות.

[עריכה] תחבורה

נכון לשנת 2002 היו באנגולה 243 שדות תעופה, מהם 32 סלולים ו־211 לא סלולים. באנגולה יש 2,761 קילומטרים של רכבת ושלושה נמלי ים מרכזים, לואנדה, לוביטו ונמיביה.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של אנגולה

אנגולה בעלת חוף מערבי לאוקינוס האטלנטי. רצועת החוף היא צחיחה ונמתחת מנמיביה ללואנדה. בפנים הארץ ישנה רמה לחה. סוואנה יבשה נמצאת בדרום ובדרום-מזרח. יער גשם נמצא בצפון ובקאבינדה. מקורו של נהר הזמבזי ושאר פלגים של נהר הקונגו באנגולה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אנגולה

באנגולה שלוש קבוצות אתניות מרכזיות, כל אחת מהן מדברת בשפה מקבוצת שפות הבנטו: אווימבונדו (37%), קימבונדו (25%) ו-באקונגו (13%). קבוצות אתניות אחרות כוללות צ'וקווה, גנגואלה, נהאניסה-הומבה, אמבו, הררו וזינדוגה. ישנם מיעוטים בני אחוז עד שניים של בני תערובת אנגולים-אירופאים ולבנים, בעיקר פורטוגזים. הפורטוגזים הם המיעוט הלא-אנגולי הגדול ביותר ומונים כ-30,00 נפשות (אם כי רבים מילידי אנגולה יכולים לטעון לאזרחות פורטוגזית לפי החוק הפורטוגזי). פורוטגזית היא השפה הרשמית והמדוברת ביותר במדינה.

רוב התושבים הם ממוצא בנטו ומעטים הם מתערובת בנטו-קונגולזים. בדרום מזרח ישנם מספר שבטי בושמנים. השבט הידוע ביותר מבין הבנטו הוא בא-קונגו, אשר שוכנים בעיקר בצפון. האבונדה שוכנים בעיקר במרכז. בשבט זה ישנם בני תערובת רבים ממוצא מעורב פורטגזי ובנטו.

שבטי המושי-קונגו והבא-קונגו משמרים מספר מסורות נוצריות אשר למדו במהלך המאות ה-16 וה-17. צלבים משמים כקמיעות וסמלים בעלי כוח ומועברים מראש-שבט לראש-שבט. לכל בן שבט יש שם נוצרי ובעל קידומת "דום" או "דונה". בתי הילידים הם בדרך כלל בקתות קטנות ופשוטות ביותר, המשמשות בעיקר לשינה. במהלך היום הם יושבים מחוץ לבקתה, מוגנים מהשמש בעזרת חופת עלי דקל או עלים אחרים. הדת הקתולית היא השליטה באזור.

[עריכה] לקריאה נוספת

• תמר גולן, תמר רון, גורילות ודיפלומטיה - מפגשי אדם וטבע באנגולה, הוצאת עם עובד, 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אנגולה באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA, באנגלית

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנגולה