סעודת אסתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סעודת אסתר הוא כינוי לתוספת מאכל בסעודה של היום השני של פסח שנהגו בו חלק מהיהודים האשכנזים, לכבוד המשתה שהביא לתליית המן שעל פי דברי חז"ל אירע ביום זה (ט"ז בניסן).

המקור הקדום ביותר למנהג "סעודת אסתר" הוא בספר "שני לוחות הברית" של הרב ישעיה הלוי הורוביץ בו כתוב: "וראיתי מאחד מהמדקדקים שהיו עושים בסעודתם של יום שני של פסח איזה זכר לסעודת אסתר כי בו ביום נתלה. כדי להזכיר שבחו של מקום ברוך הוא." יותר מאוחר, מופיע המנהג, בין השאר, אצל המגן אברהם ובערוך השולחן באורח חיים תצ, כמנהג שיש לעשותו או יש הנוהגין לעשותו. אצל הרב יאיר חיים בכרך מצוין שהמדקדקים אוכלים "בשר יבש חתיכה הראוי להתכבד", ובספר מנהגי החת"ם סופר מצוין כי הוא נהג לאכול לשון מיובשת בסעודת אסתר. יש לציין, שבחוץ לארץ היום השני של פסח הוא יום טוב ועל כן מתקיימת בו ממילא סעודת חג.

אצל החסידים היו מנהגים שונים לגבי המאכל שהיו מוסיפים לסעודה וכן נוספו זמירות שהיו שרים לכבוד הסעודה. הרב אהרון בראנדווין מפלטשין והרב יואל טייטלבוים מסאטמר נהגו לאכול פשטידה מיוחדת. הרב אהרון רוקח מבעלז נהג לאכול "חרעמזלעך" והרב רויטבליט נהג לאכול מאכל שנעשה משאריות חרוסת.