סקראצ'ינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

המונח סקראצ'ינג (Scratching) מתאר טכניקה לנגינת תקליטי ויניל, שמתבססת על הנעת התקליט קדימה ואחורה בתנועות קצובות בעת הנגינה. הנעת התקליט כנגד המחט יוצרת צלילי חריקה, שהפכו לסימן ההיכר של הדי ג'יי בתרבות ההיפ הופ.

פיתוח הסקראצ'ינג מיוחס לדי ג'יי גרנדמאסטר פלאש שהביא את הטכניקה להופעותיו. הסברה המקובלת היא כי באחד הימים בהם היה אצל ביתו של די ג'יי גרנד ויזרד ת'יאודור כשעוד היו ילדים, אימו של ת'יאודור קראה לו וכדי לשמוע אותה החזיק את התקליט בידו מה שיצר תנועה קדימה ואחורה (מה שהיום נקרא "בייבי סקראץ'"). גרנדמאסטר פלאש כל-כך נדהם מהתופעה הזו וכשחזר לביתו החל להתאמן על הטכניקה כשמצא שלא ניתן להשתמש בטכניקה כשהתקליט נמצא על יריעת הגומי המקובלת (שמפרידה בינו לבין הצלחת של הפטיפון), החל להשתמש בלבד כחומר הפרדה. ב-1970 הוציא גרנדמאסטר פלאש את התקליט הראשון שכיום נקרא מגה-מיקס "הרפתקאותיו של גרנדמאסטר פלאש על הגלגל" שכלל סקראצ'ינג ומיקסוס בין קטעים (אחת הטכניקות שכיום היא בסיסית לתקליטן). הייתה זו פריצת הדרך האמיתית הראשונה.

יכולת סקראצ'ינג מהווה מרכיב חשוב בהערכת הכישרון של הדי ג'יי; נערכות תחרויות עולמיות לבחירת ה"סקראצ'רים" המוצלחים ביותר. אחת החשובות שבהן היא הדי.אם.סי בחסות טכניקס (חברת הפטיפונים לתיקלוט המובילה בעולם כיום) שם מגיעים די.ג'יים מכל העולם על מנת להציג את כישוריהם. שניים מוותיקי עולם הסקראצ'ינג הם קיו-ברט ומיקסמסטר מייק, איש להקת הביסטי בויז, אשר הוגלה מהתחרות כי זכה יותר מידי פעמים ברציפות במקום הראשון ובעצם לא נתן לאף כישרון אחר להתבלט.

במרוצת השנים קיבלה כל טכניקת סקראצ'ינג שונה שם, וכך נוצרה שפה חדשה של דיבור בעולם התקליטנות. הסקראצ'ינג יצר את הבסיס לכל עקרונות התקלטינות המוכרים כיום. למשל, המיקסינג לא היה מתפתח ללא המצאתו של הלבד לפטיפון וה"ביט מטצ'ינג".

בעקבות הצלחת הסקראצ'ינג בעולם ההיפ הופ הוא התפשט לסוגים אחרים של מוזיקה.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A1/%D7%A7/%D7%A8/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%A6%27%D7%99%D7%A0%D7%92.html

קטגוריות: מוזיקה אלקטרונית | מוזיקה שחורה | תקליטנים