עין יזרעאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עין יזרעאל הוא מעיין העתק תת קרקעי הנובע לרגלי העיר המקראית יזרעאל, ליד הגלבוע. המעיין נקרא בערבית עין אלמיתה שפרושו העין המתה. המקום מוזכר בתנ"ך כעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל. המעיין נמצא בין צומת נבות לבין צומת יזרעאל, סמוך לקיבוץ יזרעאל.
תוכן עניינים |
[עריכה] מעיין ניקבה
עין יזרעאל הוא מעיין ניקבה בו המים נובעים בחדר תת קרקעי לו שני פתחים עיליים דרך אחד מהם ניתן לרדת לניקבה אל המים ולעלות חזרה. המים מהמעיין יוצאים בתעלת אבן לבריכה קרובה ובה שרידי מבנה משאבה ותעלות מים. המקום היה מוקף צמחייה עבותה. הקרן הקיימת לישראל הכשירה את המקום כאתר נופש וטיולים ודרך עפר טובה נסללה אליו. המים מהבריכה זורמים אל נחל נבות וממנו אל נחל חרוד.
[עריכה] היסטוריה
ויקטור גרן שסייר בארץ ישראל במאה התשע עשרה מספר שהמעיין היה מתיבש מידי שנה בעונת הקייץ עד שהתיבש כמעט לגמרי. בשנת 1834 חידשו את המעיין על ידי חפירה ומאז לא חדל לנבוע ולספק את צרכי המים של תושבי הכפר זרעין. זרעין הייתה כפר ערבי קטו שישב במקומה של העיר המקראית יזרעאל ובשמו שימר במידת מה את שם המקום הקדום. הניקבה הורחבה בתקופת המנדט הבריטי כדי להגביר את שפיעת המים מהמעיין. המקום שימש מקום אימון ומיסתור לאנשי ההגנה באזור בשל היותו נסתר ומוקף צמחייה עבותה. במלחמת העצמאות של ישראל ברחו תושבי הכפר הערביים לג'נין כאשר הכפר נכבש על ידי הכוח העברי.
[עריכה] בתנ"ך
עין יזרעאל מוזכר בהקשר לקרב המכריע של שאול נגד הפלשתים, בספר שמואל א פרק כט: א וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל. במקום התרחשה גם פרשת נבות היזרעאלי שאחאב מלך ישראל רצה לרשת את כרמו ואישתו של אחאב איזבל, אירגנה משפט לנבות שבסופו ניסקל למוות ואליהו הנביא ניבא את חורבן ממלכת אחאב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ספי בן יוסף, עין יזרעאל: גיא עקוב מדם, YNET
- עין יזרעאל: העמק הוא חלום רטוב, YNET
- תל יזרעאל - עין יזרעאל, מנהלת הטיולים של משרד החינוך
- עין יזרעאל, מועצה אזורית הגלבוע
- עין יזרעאל, אתר לכל הרוחות
- שמואל א פרק כט
[עריכה] לקריאה נוספת
- ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל, כרך 4 השומרון, עמודים 205 - 207, עין אלמיתה. תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המהדורה המקורית פריז 1868. הוצאת יד בן צבי תשמ"ד, 1984.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עמוד 2805. הוצאת עם עובד 1986.
- יעקב שקולניק, לטייל בשבילי העבר,קרן קיימת לישראל. 2007, עמוד 18.
