ענבי זעם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בספר מאת ג'ון סטיינבק. לערך העוסק בסרט, בלהקה או במבצע הצבאי, ראו ענבי זעם (פירושונים).
ענבי זעם (באנגלית: The Grapes of Wrath) הוא ספר שנכתב על ידי ג'ון סטיינבק ויצא לאור בשנת 1939. הרומן זכה בפרס פוליצר בשנת 1940 ונקרא רבות בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית ובמכללות ספרות. ב-1940 נעשה סרט על הספר.
הספר תורגם לעברית ויצא לאור בספריית הפועלים בשנות ה-40. התרגום היה מיושן מאוד וקשה לקריאה, ובשנת 1988 יצא לאור תרגום חדש של תמר עמית, בהוצאת זמורה ביתן.
[עריכה] עלילת הספר
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
"ענבי זעם" הוא סיפור השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובעיקר שברונן של משפחות החקלאים האריסים, שעיבדו במשך דורות אדמה שלא הייתה קניינם, בנו עליה את בתיהם, גידלו ומכרו יבולים ושילמו לבעלי הקרקע את חלקם, שנה אחר שנה. במשך השנים נמכרו הקרקעות לבנקים, וכאשר הגיע השפל, החליטו הבנקים שאין עוד טעם להחזיק בקרקעות חקלאיות, שכבר מזמן תש כוחן מלתת יבולים מכניסי רווחים במידה הראויה, לדעת הבעלים. בצורת קשה ("קערת האבק") גזרה סופית את גורל האדמות והאריסים, שעיבדו אותן. הבנקים שלחו צווי פינוי והריסה למתיישבים, טרקטורים באו והרסו את בתיהם וחרשו את שדותיהם, ומשפחות שלמות, לפעמים שלושה וארבעה דורות בכפיפה אחת, יצאו במכוניות רעועות, עמוסות מעבר לקיבולתן, לחפש את מזלם בקליפורניה, ארץ העושר וההזדמנויות.
באמצעות סיפורם של גיבורי הספר, משפחת ג'ואד, נפרש לפני הקורא סיפורן של רבבות משפחות דומות. סבא וסבתא ג'ואד, זקנים וחולים, מתקשים להבין את הגורל המגרש אותם מן האדמה, שכבשו במאמצים, בגבורה ובהקרבה. אבא ואמא ג'ואד משתדלים להתמודד עם מצב בלתי מובן, אך בלתי נמנע, לשמור את המשפחה מאוחדת ולהתקיים, בכל מחיר. טום ג'ואד, הבן השני, משתחרר מן הכלא (שם ישב על חלקו בקטטה, שיריבו נהרג בה) בעוד מועד להצטרף אל משפחתו ערב צאתם לדרך הארוכה מאוקלהומה לקליפורניה. תנאי שחרורו אוסרים עליו לצאת מן המדינה, והוא נאלץ לעבור את הגבול המדיני בהסתר, אך איננו מוכן להיפרד ממשפחתו. עם משפחת ג'ואד נמנים גם הבן הבכור, נוח, בחור מוזר, שונה ומרוחק, אל, צעיר חמום-דם ומוח, שעיקר התלהבותו נתונה למכוניות ולמנועים בכלל מצד אחד ולבנות מצד שני, חבצלת-השרון ובעלה הטרי קוני, זוג צעיר המצפה לילד, ושני הילדים, רותי בת השתים-עשרה ווינפילד בן העשר. לחבורה הזאת מצטרפים גם הדוד ג'ון והמטיף קייסי, שאיבד את עדתו ואת אמונתו ובכל זאת סבור, שיוכל לתרום מנסיונו כאשר המוני אדם נודדים חסרי בית ופרנסה בדרכים.
נדודיה של משפחת ג'ואד בדרכים, ממחנה פליטים אחד לאחר, מכמה ימי עבודת פרך וניצול מחפיר במטע פירות לכמה ימים אחרים של עבודה קשה ונצלנית בשדה כותנה, בנסיון נואש לקיים את נפשם, להרוויח די לקניית מזון ודלק להמשך הדרך, בתקווה המתמדת להגיע סוף סוף לקליפורניה - ארץ החלומות - משובצים בין פרקי תיאור כלליים של המתרחש באמריקה בשנים האלה. כפסיפס ענקי משתטחת אמריקה הגדולה, על כבישיה, תחנות הדלק, הפונדקים, המוסכים וחנויות הכל-בו שבדרכיה הכפריות, השדות, המרחבים שאין להם קץ והמדבר הנורא, מדבר המוות, הניצב כמכשול בלתי עביר לכאורה בדרך לקליפורניה. ובתוך כל אלה המוני הנוודים, אנשים פשוטים, קשי יום, שגורשו מבתיהם ואיש אינו דואג להם ואינו מצפה להם אלא כדי להפיק מהם כמה ימי עבודה במינימום השכר האפשרי, שגם אותו אפשר לקצץ בחצי, כי הרי תמיד יבואו נואשים חדשים, שיסכימו לעבוד גם בחצי שכר הרעב הקודם כדי שילדיהם לא יגוועו ברעב לנגד עיניהם. נקודת אור יחידה ביחס השלטונות לעקורים הוא המחנה הממשלתי, הפדרלי, שבניגוד למחנות המדינה השונים מנסה לקיים רמה מסוימת של הגינות, יחס אנושי, ניקיון וכבוד אדם. הנהלת המחנה מונעת ממשטרת המדינה לבוא בשעריו ולהתעלל בדיירים, משתדלת לעזור להם ככל האפשר, ומציגה מופת של אנושיות באוקיינוס של אכזריות, אדישות ואטימות.
"ענבי זעם" הוא אחד הספרים החשובים שנכתבו במאה ה-20, אולי החשוב והמעולה בספריו של ג'ון סטיינבק.