ג'ון סטיינבק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון סטיינבק John Steinbeck (27 בפברואר 1902 - 20 בדצמבר 1968), אחד מהסופרים האמריקאים הידועים של המאה ה-20. זוכה פרס נובל בספרות לשנת 1962, למרות שהפופולריות שלו אצל הקוראים מעולם לא תאמה את זו של המבקרים הספרותיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
ג'ון סטיינבק נולד לג'ון ואוליב סטיינבק, משפחה מהמעמד הבינוני, כבן שלישי מארבעה ילדים, בסאלינס קליפורניה, מקום אשר שימש כרקע לרבים מסיפוריו. לאחר שנשר מהלימודים באוניברסיטת סטנפורד, ונסיון כושל לכתוב רומן על נושא מיתולוגי ("גביע הזהב"), הוא מצא את דרכו בכתיבת סיפורים על קליפורניה, וסיפורת המתארת את האנשים הפשוטים בתקופת השפל הגדול. לרבים הוא היה הקול המבטא את השפל הגדול.
סטיינבק היה כתב צבאי במלחמת העולם השניה.
לסטיינבק היו תחומי עניין רבים, ביניהם: ביולוגיה ימית, ג'אז, פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה וסיפורי עם.
בשנת 1962 זכה בפרס הספרותי הגדול מכולם, פרס נובל לספרות על "כתיבה ריאלסטית ובעלת דימיון, המשלבת סימפטיה והומור ותפיסה חברתית חדה".
בשנת 1964 העניק לו הנשיא לינדון ג'ונסון את "מדליית החופש של ארצות הברית".
לאחר מותו, בשנת 1987, כאות הוקרה על עבודתו בביולוגיה ימית, זכה יחד עם 'אד ריקטס' שסוג של רכיכה ימית "Eubranchus steinbecki" תיקרא על שמו.
לסטייינבק היו שני בנים, בנו הצעיר אף זכה ב"פרס האמי" על עבודתו העיתונאית בויטנאם. ג'ון סטיינבק מת בניו יורק, כחודשיים לפני יום הולדתו ה-66.
[עריכה] עבודתו הספרותית
סטיינבק כתב בסגנון נטורליסטי בדרך כלל על דלי האמצעים בני מעמד הפועלים. ספרו הידוע ביותר "ענבי זעם" מספר את סיפורה של משפחת ג'ואד, משפחה עניה מאוקלהומה ועוקב אחר מסעם לקליפורניה, ומאבקיהם לאחר הגעתם לשם. על ספרו זה זכה סטיינבק בשנת 1940 בפרס פוליצר לספרות.
"קדמת עדן" היא עבודתו השאפתנית ביותר של סטיינבק, בה הוא מסב את תשומת הלב לאי הצדק החברתי ולפסיכולוגיה האנושית בסאגה המתרחשת בעמק סאלינס, ואשר מתבססת בחלקה על סיפור גן העדן.
[עריכה] מספריו
- נאות השמים (1932)
- הפוני האדום (1933)
- טורטילה פלאט (1935) תורגם על ידי יונתן רטוש והופיע בשנת 1954. עוד מהדורה הופיעה בהוצאת כתר יחד עם הירח שקע בתרגומו של גדעון טורי.
- על עכברים ואנשים (1937).
- ענבי זעם (1939) תורגם על ידי י. שנברג והופיע בשנת 1941. תרגום נוסף של תמר עמית והופיע בשנת 1988 בהוצאת זמורה ביתן.
- בלי ירח (1942) תורגם על ידי מ. בוגדן והופיע בשנת 1943. מהדורה נוספת הופיעה בהוצאת כתר יחד עם טורטילה פלאט.
- סימטת השימורים (1945) תורגם על ידי משה זינגר והופיע בשנת 1993 בהוצאת זמורה ביתן.
- הפנינה (1947) הופיע בהוצאת ספרית פועלים.
- אוטובוס התשוקות (1947).
- קדמת עדן (1952) תורגם והופיע בהוצאת מזרחי, 1986, תרגם שלמה היימן.
- יום חמישי המתוק (1954).
- העמק הגדול, תורגם על ידי מ' ליכטנשטיין (קובץ סיפורים), הוצאת כרמי את נאור בע"מ, 1957.
- קאנרי - רו , תורגם על ידי א' (דלדן) לבני הוצאת כרמי את נאור בע"מ, 1957.
- הפוני האדום , תורגם על ידי א' (דלדן) לבני הוצאת כרמי את נאור בע"מ, 1957.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: איוו אנדריץ' |
פרס נובל לספרות 1962 |
הבא: גיאורגוס ספריס |
