עשרה כושים קטנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עשרה כושים קטנים הוא אחד מספריה הנודעים של סופרת המתח המפורסמת אגאתה כריסטי.

שם הספר במקור - כפי כריסטי בחרה ושתחתיו ראה אור בשנת 1939 - היה "Ten little Niggers". בשנת 1945, לראשונה מסיבות של תקינות פוליטית, שונה השם בסרט קולנוע שהופק באותה שנה על פי הסיפור ל "And then there were none". בגירסת הספר טלוויזיה שהופק בשנת 1959 הוא נקרא "Ten little Indians" ובשם זה נקראו מהדורות הספר שהופיעו מאז בארצות הברית. התרגומים של הספר לעברית - שנדפסו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 - נושאים את השם המקורי.

תוכן עניינים [הסתר] 1 עלילת הספר 2 בקולנוע 3 התרגומים לעברית 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] עלילת הספר

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

בספר זה מביאה אגאתה כריסטי את התעלומה הבלשית הספרותית לידי שיא - סדרת רציחות "ללא רוצח": 10 אנשים, גברים ונשים הזרים זה לזה, מחוגים חברתיים שונים, מקצועות שונים (החל מגנרל ושופט וכלה בפשוטי עם) וגילאים שונים, שאין כל מכנה משותף ביניהם, אשר מגיעים על פי הזמנתו ובמימונו של אדם בלתי מוכר לאיש מהם, לאי בודד ליד חופי אנגליה הנקרא "אי הכושים". האורחים הגיעו לאי בהזמנות לבלות סוף שבוע בבית אחוזה מפואר הבנוי על האי, לדון בהצעת תפקידים ומשרות שברצון המזמין להעסיקם בהם, ובאמתלאות אחרות. בין עשרת האורחים נכללים גם משרתי הבית שהוזמנו לתפקידם באמצעות זימון אנונימי.

בבואם, מתמקם כל אחד מהם באחד מחדרי האורחים שבבית ומוצא בו, במסגרת התלויה על הקיר, תדפיס של שיר הילדים הידוע "עשרה כושים קטנים":

"עשרה כושים קטנים יצאו לסעודה;

האחד נחנק פתאום ונשארו תשעה.

תשעה כושים קטנים ישבו עד אשמורת אחרונה;

על אחד נפלה שינה ונשארו שמונה"

וכן הלאה עד הכושי הקטן העשירי.

האורחים נאספים לחדר האוכל של האחוזה ושם מתברר להם ×›×™ מארחם האלמוני (אלמוני תרתי משמע : שמו על פי ההזמנה הוא - U.N.Owen דהינו unknown, לא ידוע), לא ×”×’×™×¢. על שולחן האוכל הם מוצאים עשרה פסלוני חרסינה של דמויות של כושים קטנים. לפתע מושמעת באולם מעל תקליט הכרזה קולית הנוקבת בשמו של כל אחד ואחת מהם ובה תיאור של רצח שביצע האיש או האישה, אשר עליו לא הועמדו לדין ולא נתנו את עונשם. ההודעה מבשרת להם ×›×™ כולם נידונים למוות וימצאו את מותם בקרוב על גבי האי.

האורחים הנדהמים מנסים לנוס מן האי, אך מתברר להם כי הסירה שהביאה אותם לאי נעלמה וכי אין אפשרות להגיע ליבשת המרוחקת בשחיה על גבי המים הסוערים.

כאן מתחילה האימה - במהלך הימים הבאים מוצאים האורחים את מותם, בזה אחר זה, כשסיבת מותו של כל אחד מהם, בתאונה או אסון אחר, תואמת את אחד מבתי השיר; האחד מוצא מותו מרעל שהוכנס לסעודתו, האחר נרצח בשנתו ואינו מתעורר ממנה. האחד שנמצא מת ומזרק רעל תקוע בגופו, תואם את הבית מן השיר המדבר על כושי קטן שנעקץ על ידי דבורה. לאחר מותו של כל אחד מהם נעלם אחד מפסלוני החרסינה.

האימה גוברת כאשר האורחים מתחילים לחשוד זה בזה כי האחר הוא הרוצח האלמוני. אך ללא הועיל, הרציחות נמשכות, וככל שמתמעט מספר האורחים שנותרו גוברים החשדות ההדדים והאימה. עד אשר נשארת אורחת אחרונה לבדה וביאושה היא מקיימת את דברי הבית האחרון של השיר:

"כושי אחד נשאר לבד;

הוא תלה עצמו ושוב לא נשאר אף אחד"

- והיא שמה קץ לחייה תלותה עצמה על חבל תליה, שמצאה כבר מוכן מראש כשהוא משתלשל מתקרת חדרה.

כאשר ספינת האספקה מגיעה לאי כעבור ימים אחדים, נמצאות בו עשר גופות ואין באי איש מלבדן. המשטרה מוזעקת ובגלל גודל התעלומה מוזעק לאי אף סגן מפכ"ל הסקוטלנד יארד. השאלה המעסיקה את אנשי המשטרה היא: אם היה אדם נוסף על האי, היכן הוא היה כל הזמן ולאן נעלם? מסקנת המשטרה - איש לא היה על האי מלבד עשרת הנרצחים. הסיפור מסתיים בדברי מפקח המשטרה: "אבל במקרה כזה מי הרג אותם?".

פתרון התעלומה נותר לעתיד לבוא; כעבור זמן שולה ספינת דיג מן הים בקבוק ובו וידוי בכתב של הרוצח. על פי הוידוי הרוצח הוא השופט שהיה אחד מן האורחים. הוא ביים את מותו כאחד מעשרת הנרצחים ובזמן שכולם היו סבורים כי הוא מת, הוא המשיך בסדרת הרציחות, שתוכנה מראש בקפידה על כל פרטיה, לרבות הקפדה על כך שצורתו של כל רצח תהיה תוראמת את הבית המקביל בשיר. לאחר מות האחרונה מבין האורחים בתליה, הוא שם קץ לחייו. והמניע: מתוך תאוות צדק מעוותת הוא מחליט להרוג במו ידיו אנשים שהיה ברור לו מעבר לכל ספק כי ביצעו רציחות, אך נמלטו מעונש עקב חוסר ראיות מספקות, או בגלל פרצה משפטית זו או אחרת. השופט מסיים את הוידוי:

"כאשר יירגע הים, יבואו מן היבשה סירות ואנשים.

הם יגלו על אי הכושים עשר גוויות - ותעלומה שאין לה פתרון".

פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך.

[עריכה] בקולנוע

עלילת הספר הועלתה על בד הקולנוע פעמים רבות. הגרסה הראשונה, הנחשבת לטובה מכולן, היא הסרט ההוליוודי "And then there were none" משנת 1945 בבימויו של הבמאי הצרפתי הנודע רנה קלייר, שגלה בימי מלחמת העולם השניה לארצות הברית.

[עריכה] התרגומים לעברית

• עשרה כושונים. הוצאת אל המעיין, 1953.
• עשרה כושים קטנים. הוצאת מ. מזרחי, 1964.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• על השתלשלות שם הספר

• מילות השיר "עשרה כושים קטנים"