פואמה סימפונית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פואמה סימפונית היא יצירה מוזיקלית חד פרקית השואבת את השראתה ואת צורתה מדימויים חוץ-מוזיקליים.
סגנון סימפוני זה הומצא ושוכלל על ידי המלחין ההונגרי פרנץ ליסט. ליסט חיבר כ-12 פואמות סימפוניות שונות משנת 1846 עד שנת 1861, כגון "הפרלודים", "טאסו", "מזפה" ו"אורפיאוס". מלחין נוסף שתרם להתפתחותה של הפואמה הסימפונית היה המלחין הגרמני ריכרד שטראוס, שחיבר, בין השאר, את הסימפוניות "דון ז'ואן", "תעלוליו העליזים של טיל אוילנשפיגל", "כך אמר זרטוסטרה" ו"דון קישוט".