פוזיטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש לפשט ערך זה
הערך מנוסח באופן טכני מידי, וקשה להבנה לקהל הרחב. יש להוסיף לערך זה מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בערך בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם.

פוזיטרון
עקיבות של פוזיטרון בתא ערפל
הרכב:	חלקיק אלמנטרי
סטטיסטיקה:	פרמיון
קבוצת שיוך:	לפטון
דור:	ראשון
חלקיק:	פוזיטרון
תכונות
מסת מנוחה:	‎‎9.11×10^-31‎ kg ‎0.51 MeV/c²
מטען חשמלי:	‎+ e
ספין:	$\hbar$ 1/2
מטען צבע:	0
אינטראקציות:	כבידה, אלקטרומגנטיות, אינטראקציה חלשה
היסטוריה
נצפה?	כן
שנת גילוי:	1932

פוזיטרון הינו חלקיק אלמנטרי, האנטי-חלקיק של האלקטרון. הפוזיטרון דומה בתכונותיו לאלקטרון - מסתו, גודל הספין שלו, גודל המטען החשמלי שלו - זהים לאלו של האלקטרון, אך סימניהם/כיווניהם הפוכים (למעט המסה, שהיא שווה בשניהם, שכן אין ביקום מסה שלילית).

בטבע, פוזיטרונים נוצרים בדעיכה רדיואקטיבית מסוג $\ \beta ^{+}$ , שבה פרוטון מגרעינו של אטום הופך לנייטרון, פוזיטרון ונייטרינו אלקטרוני, או כתוצאה מתגובה של פוטון אנרגטי עם גרעין של אטום, שבמהלכה חלק מהאנרגיה של הפוטון הופך לאלקטרון ופוזיטרון, עפ"י הנוסחה E²=m²c⁴+c²p². גם התהליך ההפוך אפשרי: כאשר אלקטרון ופוזיטרון נפגשים, מתרחשת ביניהם אניהילציה (איון), ומסתם הופכת כולה לאנרגיה (בצורה של פוטונים), בהתאם לתורת היחסות של איינשטיין ועל פי הנוסחה שהוצגה לעיל.

קיומו של הפוזיטרון נחזה בשנת 1928 על-ידי פול דיראק. ניבוי זה אומת בשנת 1932 על-ידי קארל דייוויד אנדרסון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, אשר גילה את הפוזיטרון בקרינה קוסמית שהועברה דרך תא וילסון. שנתיים מאוחר יותר, הפוזיטרונים התגלו גם על כדור הארץ, בעקבות ניסויים ברדיואקטיביות של בני-הזוג אירן קירי ופרדריק ז'וליו-קירי.

ישנה השערה, המובאת כתוצא ישיר מתורת השדות הקוונטית, כי פוזיטרון אינו אלא אלקטרון הנע לאחור בזמן. [1]