פיקוח ילודה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיקוח על ילודה הוא השפעה על גודל האוכלוסייה באמצעות עידוד ילודה או מניעתה. פיקוח ילודה נעשה בדרכים רבות, אותן ניתן לחלק לפעולות שנעשות על ידי הפרט ומרצון הפרט ולפעולות שמתומרצות או נכפות ממסדית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מניעת ילודה על ידי הפרט
מניעת ילודה כוללת מניעת הריון והפסקת הריון. שיטות למניעת הריון הן הימנעות מקיום יחסי מין, שימוש באמצעי מניעה, עיקור וסירוס. ביצוע הפלה מלאכותית מיועד להפסקת הריון.
[עריכה] שימוש באמצעי מניעה
השיטות הנפוצות ביותר להגבלת ילודה מבחירת הפרט הן שימוש קבוע באמצעי מניעת הריון - פיזיים, הורמונליים וטבעיים. אמצעי מניעה אלו שונים במידת ההגנה שהם מספקים ממקרה של היריון בלתי רצוי, אך בכל מקרה אינם בטוחים לגמרי.
[עריכה] אמצעי מניעה פיזיים
- קונדום - יעיל גם נגד מחלות מין העלולות להיגרם כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים
- דיאפרגמה - טבעת גומי המוחדרת לנרתיקה של האישה ומכסה את צוואר הרחם
- כובעון צווארי - דומה לדיאפרגמה
- התקן תוך רחמי
- קוטל זרע - פוגע בתנועת הזרעונים; נהוג להשתמש בו יחד עם הקונדום, הדיאפרגמה והכובעון הצווארי
[עריכה] אמצעי מניעה הורמונליים
- גלולה משולבת - הנפוצה ביותר מבין האמצעים ההורמונליים.
- גלולת "היום שאחרי" - גלולה אותה לוקחת האישה לאחר קיום יחסי המין
- גלולת פרוגסטגן - בעלת מינון נמוך של ההורמון פרוגסטגן; ניתנת לנשים מבוגרות ובמקרים נוספים מכיוון שאין תופעות לוואי פרט לדימום בלתי סדיר בתחילת השימוש
- אנטי-פרוגסטגן - משמש גם להפסקת הריון בשלבי הריון מוקדמים
- ארגסט-דפו - פרוגסטגן המוזרק לתוך השריר ומשתחרר לאט
- נורפלנט - השתלה תת-עורית של קפסולות פרוגסטגן בלבד
- טבעת נרתיקית - עשוייה סיליקון ומכילה פרוגסטרון בלבד
[עריכה] שיטות מניעה טבעיות
שיטות מניעה טבעיות מתאפיינות בכך שאינן מצריכות שימוש בחומרים או אביזרים אלא רק הקניית הרגלים.
- שיטת "הימים הבטוחים". שיטה זו מתבססת על פרק הזמן שבו הביצית לא יכולה להיות מופרית (ימים 1-10 וימים 17-28 למחזור האישה), כך שבימים 10-17 למחזור בני הזוג נמנעים מקיום יחסי-מין. שיטה זו אינה בטוחה ועל-פי מספר ההריונות שדווחו נקבע לה אינדקס פרל של 9-20.
- שיטת החום הבסיסי (BBT). דומה לשיטת "הימים הבטוחים". בשיטה זו האישה מאתרת את תום תקופת הפוריות על-ידי מדידת חום גופה, כאשר הביוץ מתאפיין בעלייה של כ-0.5°C. תום תקופת הפוריות היא כ-3 ימים לאחר עליית החום (וכאן מתחילים "הימים הבטוחים"), אך שיטה זו אינה מדויקת ונקבע לה אינדקס פרל של 3-20.
- שיטת ריר צוואר הרחם. בשיטה זו האישה מזהה את השינויים המחזוריים בריר צוואר הרחם, המשתנה עקב ההפרשות המשתנות של אסטרוגן ופרוגסטרון לדם. שינויים אלה מאפשרים לדעת מתי "בטוח" לקיים יחסי-מין. בשיטה זו תקופת המנעות ארוכה ואף היא איננה מדויקת. אינדקס פרל שנקבע עבורה הוא 20-25.
- שיטת בדיקות השתן. בשיטה זו משתמשים באינדיקטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון המופרשים בשתן לזיהוי סיום תקופת הפוריות. שיטה זו זולה, נוחה לשימוש ומקצרת את תהליך ההמנעות, אך אינה מדויקת.
- שיטת המשגל הנסוג. בשיטה זו, הפין מוצא מהנרתיק לפני השפיכה. בשיטה זו תמיד קיים החשש שהנסיגה לא הייתה בזמן ולכן היא פוגעת בהנאה מיחסי-המין ומהווה מטרד מנטאלי עבור בני הזוג. שיטה זו אינה מדויקת כלל וכלל ומהווה הימור גדול המבוסס על יכולת השליטה של הגבר על גופו. אינדקס פרל שנקבע לה הוא 4-18.
[עריכה] הפלה מלאכותית
ערך מורחב – הפלה מלאכותית
[עריכה] עיקור
- ערך מורחב – עיקור (רפואה)
[עריכה] חסימת חצוצרות
טכנולוגית "אשור" היא שיטת עיקור ואינה הפיכה. מבוססת על השתלה של סליל לתוך החצוצרות. השיטה איננה מצריכה אישפוז. היא מתבצעת במרפאה. איננה מחייבת הרדמה כללית , ברוב המקרים איננה דורשת חומר אלחוש. זמן החדרה של שני הסלילים הינו שמונה דקות. נעשה שימוש בציוד היסרוסקופ שמאפשר לרופא לאתר את פתחי החצוצרות בקלות.
[עריכה] סירוס
- ערך מורחב – סירוס
[עריכה] פיקוח ילודה ממוסד
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
בתרבויות שונות ובתקופות היסטוריות שונות פיקוח הילודה ממוסד או מתומרץ על ידי חוקים, אידאולוגיות ודתות. פיקוח ילודה כזה יכול להתבצע בדרכים רבות וברמות שונות של התערבות בחיי הפרט. למשל:
- הסברה בחסות ממוסדת
- מתן תמריצים כספיים למשפחות אשר ממעטות או מרבות בהבאת ילדים לעולם
- חקיקת חוקים המתירים או המקשים או האוסרים על ביצוע הפלות מלאכותיות
- הקניית ערכים תרבותיים או דתיים
- עיקור כפוי. עיקור כפוי בוצע למשל בארצות הברית ובשבדיה בתחילת המאה ה-20 בעקבות תפיסות אאוגניות וכן על ידי הנאצים.
[עריכה] ראו גם
- הגבלת ילודה בסין
- מרגרט סנגר - אמריקנית שפעלה לפיתוח אמצעי מניעה ולהפצתם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמצעי מניעה |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
