פיתוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיתוי הוא שידול, השאה או הסתה של אדם לבצע דבר מה אסור או לא רצוי. הדבר עשוי להיות אסור או לא רצוי לאדם עצמו או לאנשים אחרים, והאיסור המוטל על ביצוע הדבר קשור בדרך כלל בחוקים, נהגים חברתיים או טעמים רגשיים ונפשיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] פיתוי פסיבי ואקטיבי
ישנם שני סוגים עיקריים של פיתוי: פסיבי ואקטיבי. בפיתוי פסיבי, נמצא אדם במצב בו הוא מודע למושא הפיתוי, והפיתוי מתקיים בעיקר מכוח הנעה נפשית פנימית של המפותה לבצע את הפעולה הלא רצויה. דוגמה טיפוסית לכך יכול לשמש הפיתוי הניצב בפני אדם הנמצא בדיאטה לאכול עוגת קצפת אותה ראה בחלון ראווה. לאותו אדם נימוקים בעד ונגד אכילת עוגת הקצפת, אך הפיתוי לאכלה אינו נובע מעוגת הקצפת עצמה אלא מתוכו של המפותה.
פיתוי אקטיבי קיים כאשר ההשאה או השידול לבצע פעולה מסוימת באים מאדם אחר או מופעלים באופן אקטיבי. כאן, השידול בא בעיקרו מבחוץ, ומנסה להפעיל או לשנות מנגנונים פנימיים אצל המפותה. דוגמה למקרה של פיתוי אקטיבי מצויה בספר בראשית, פרק ג', כאשר הנחש מפתה את האישה לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע. האישה מזכירה את איסורו של אלוהים לאכול מפרי העץ בתוך הגן משום שאכילתו תביא למותם. הנחש מרגיע אותה ואומר: "לא מות תמותון" ומוסיף כי ביום שיאכלו אדם ואשתו מן העץ יהיו "כאלוהים, יודעי טוב ורע." האישה רואה כי העץ "תאווה הוא לעיניים, ונחמד העץ להשכיל" ואוכלת ממנו, ואף נותנת מפריו לאדם.
המפתה הינו אדם המשתמש במניפולציה כדי להשיג משהו . במקרה ,למשל , של 'אשה מפתה' או 'גבר מפתה' - כוונת המפתה אינה בהכרח לבצע מעשה , אלא פשוט ללכוד את המושא ברשתו. זו אנרגיה של פיתוי. ברגע שהמושא כבר כרוך אחריו, כבר אין צורך לבצע מעשה נוסף או ללכת עוד צעד כיוון שהמטרה הושגה ואפשר לעבור ישירות למושא הבא . על-כן האשה המפתה תהיה מוקפת גברים שרוצים אותה - והגבר המפתה יהיה מוקף נשים . יש בכך אחיזה נפשית .
[עריכה] תנאים לפיתוי
פיתוי מתקיים לרוב כאשר מתממשים שני תנאים. הראשון שבהם הוא היות מושא הפיתוי מפתה—כלומר, רצוי ומהנה למתפתה. לדוגמה, אדם הנמצא בדיאטה עשוי לכמוה לסוגים שונים של אוכל, ולהתפתות לאוכלם, אך אינו מתפתה כלל לאכול חול מעורב בזפת.
תנאי נוסף המצוי ברוב סוגי הפיתוי הוא שכניעה לפיתוי מבטיחה תגמול בטווח הקצר, לעומת תגמול אפשרי בטווח הארוך עבור אי-כניעה לפיתוי. כך, לדוגמה, אדם המתפתה לפרוץ לביתו של אדם אחר, מתפתה בגלל הסיכוי לתגמול מהיר ומיידי, ודוחה או מתעלם מהתגמול האפשרי בטווח הארוך לשמירה על החוק. ההרתעה העיקרית הקיימת עבור אותו אדם טמונה במצב בו העונש על כניעה לפיתוי נמצא אף הוא בטווח הקצר. כך, לדוגמה, אדם צמא בלב ים לא ישתה ממי הים, למרות צמאונו, כיוון שהתגמול המובטח יהפוך מיידית לעונש.
[עריכה] פיתוי בהקשר דתי
רוב הדתות מגנות את הפיתוי ודורשות מן המאמין שלא להכנע לסוגים שונים של פיתוי. לפי תפישות דתיות מסוימות, עצם קיומו של פיתוי מעיד בדרך כלל על–כך שהכניעה לו בלתי רצויה. בדת הנוצרית, במיוחד, יש מקום מרכזי למאבק בפיתויים המוצבים על דרכו של המאמין, במיוחד בתחומים בהם התשוקה לספק יצרים טבעיים עזה, כמו בשאיפה לסיפוק צרכים מיניים ותזונתיים.
