פלזמה (מצב צבירה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בפיזיקה, פלזמה היא מצב צבירה, הקרוי גם גז מיונן, שבו אחדים מהאלקטרונים שבקליפה החיצונית (או כל האלקטרונים הללו) הופרדו מהאטום, והחומר הוא אוסף של יונים ואלקטרונים שאינם מחוברים זה לזה. מצב צבירה זה, שבו לחומר אנרגיה קינטית גבוהה, אופיין לראשונה על-ידי ויליאם קרוקס בשנת 1879, והשם "פלזמה" ניתן לו על־ידי אירווינג לאנגמויר.
אף שמצב זה אינו נפוץ בכדור הארץ, הוא מצב הצבירה של כ־99% מהחומר הנודע ביקום, ולכן לחקירתו תפקיד חשוב באסטרופיזיקה. צורות נפוצות של פלזמה כוללות את השמש וכוכבים נוספים, ברק, רוח השמש ועוד. כשפלזמה באה במגע עם מוליך, אותו מוליך נטען בחשמל סטטי. פלזמה הינה מקור לחשמל סטטי אותו אנו חשים.
מצב צבירה זה נוצר באופן מלאכותי במעבדות על־ידי חימום של גז עד לטמפרטורות מאוד גבוהות או על־ידי העברת זרם חשמלי דרך הגז, בתלות בסוג הגז.