פעולה (תנועת נוער)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולה היא מפגש של המדריך עם חניכיו. לרוב מתקיימת הפעולה בתוך מסגרת שבועית קבועה מראש ומהווה את היחידה הבסיסית של הפעילות בתנועת הנוער, בארגון הנוער או במסגרת אליה שייכת הקבוצה.
בניית הפעולה היא תהליך מורכב הכולל בחירת מטרות, אמצעים ושיטות תוך התחשבות בגיל הקבוצה, התנאים הפיזיים ועוד. הפעולה מיועדת לענות על צרכי החניך, במישור האינטלקטואלי, הרגשי והחברתי. החניך מקבל מהפעולה תחושה של שייכות (לכן ימנע המדריך ממשחקים בהם חלק מהמשתתפים מוצאים מהמשחק). הוא לומד דברים חדשים אם באמצעות דיון או חוויה רגשית.
תוכן עניינים |
[עריכה] נושא הפעולה
נושא הפעולה יבחר לרוב על פי מוגדר במערך הפעולות שתכנן המדריך או שהוכתב על ידי מסגרת הפעילות. יש חשיבות רבה לכך שהנושא יהיה רלוונטי לחניכים ושיהיה להם עניין בו. לרוב, יקבע נושא הפעולה לאור ערכי המסגרת או על פי צרכי הקבוצה ומצבה החברתי. המדריך לומד את הנושא הפעולה ומכיר אותו על בוריו לפני בניית הפעולה. מסיבה זו נהוג בתנועות הנוער להעביר סדנאות מעמיקות למדריכים לפני כל קבוצת פעולות המוכללות במערך אחד.
נושא פעולה שנקבע לאור ערכי המסגרת יהיה למשל ב"מנהיגות" או ב"התנדבות" ונושא שנקבע לאור מצב הקבוצה יהיה למשל "גיבוש" או "מיקום היחיד בחברה".
[עריכה] המטרה והיעדים
הגדרת המטרה ממקדת את המדריך בהכנת התהליך ומסייעת בידו לבחור באמצעי הטוב ביותר להעברתה. יש להבחין בין מטרות שהן כלליות ומגדירות בצורה רחבה את הכוונה שעומדת מאחורי הפעולה, לבין היעדים המציינים תוצר ברור אותו ניתן לבחון בראי התוצאה. המטרות והיעדים מתייחסים לרוב לחווית החניך כמו בדוגמאות הבאות:
- החניך יתנסה בהנהגת קבוצה ובסגנונות מנהיגות שונים.
- החניך יחוש את החוויה של חיים עם מגבלה גופנית.
- החניך יכיר את סוגי החבלים השונים והקשרים.
- החניכים יחוו חוויה דומה לזאת של חניכים אחרים בתוך ההתנהלות של הקבוצה.
[עריכה] יצירת תהליך
הפעולה מהווה תהליך בעל מאפיינים קוגנטיבים, חברתיים, רגשיים או פרקטים המיועדים להשיג את המטרה ויוצרים סדר התפתחותי של שלבים במהלך הפעולה. בשל כך הסדר של הפעילויות במשך הפעולה הוא משמעותי ביותר.
לדוגמה, בפעולה בנושא "התנדבות" יחווה החניך עיוורון באמצעות תנועה בחלל עם כיסוי עיניים ולאחר החוויה יחשף החניך למידע אודות בעיות נגישות לעוורים. בסיום הפעולה יציע החניך פתרונות ודרכים להשיגן (עצומה, מכתב או סיוע).
[עריכה] מסגרת הפעולה
בתכנון מבנה הפעולה צריך המדריך לקחת בחשבון מספר משתנים מהותיים לבניית הפעולה:
- משתנים טכניים – מקום הפעולה, העזרים העומדים לרשותו ומזג האוויר.
- משתנים של הקבוצה - גודל הקבוצה, גיל החניכים ומינם, המבנה החברתי הפנימי של הקבוצה, תחומי העניין של החניכים, כישוריהם ועוד.
- המדריך - יכולת השליטה של המדריך בקבוצה, התקשורת שלו עם החניכים, רגישותו לנעשה בקבוצה, טון איכויותיו וחסרונותיו, העדפותיו וכישוריו.
[עריכה] מבנה הפעולה
מבנה הפעולה מבוסס על השלבים של התהליך הרצוי. לכל שלב מתאימים הפעלה המבוססת על מתודה. לכל הפעלה מגדיר המדריך את אופן חלוקת הקבוצה, בחירת מתנדבים וכל פרט אחר. כמו כן, יגדיר המדריך את האביזרים הדרושים לפעולה, אורחים בפעולה, חלוקת הזמנים, ובמידה ויש יותר ממדריך אחד – גם את חלוקת התפקידים בין המדריכים.
- פתיחת הפעולה - מבנה הפעולה יכלול בדרך כלל שלב ראשון הפותח ומציג את הנושא באמצעות גירוי חזק שיספק סקרנות והנעה להמשך הפעילות. בפתיחה יוצג נושא הפעולה וקישורו למערך הכולל או למסגרת הפעילות.
- גוף הפעולה – השלבים הבאים יגדירו למעשה את התהליך אותו עוברים החניכים, ויכלול שיא או מספר שיאים.
- סיכום הפעולה – השלב האחרון של הפעולה יציג את המטרות שהושגו, התהליכים שהתרחשו ואת הקשר שלהם אל פעילויות עתידיות של הקבוצה.
- הסטינג של הפעולה: יצירת חלל פיזי רלוונטי לנושא הפעולה ששובר את השגרה היומיומית ומעורר בחניכים גירוי ראשוני לפעולה. ניתן להשיג זאת באמצעות אביזרים, תלבושות, תמונות, עיצוב חדר הפעילות או עריכת הפעילות במקום שאינו שגרתי.
