פרחי הרע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרחי הרע (צרפתית Les fleurs du mal) הוא ספר שירה של המשורר הצרפתי שארל בודלר. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1857 והיה יצירה בולטת בזרם הספרותי הצרפתי של ה"דֵקַדֵנס", המכונה אף זרם הסימבוליזם. בשירה שבספר בולטים נושאי הניוון והארוטיקה.
במהדורה המקורית הספר חולק לחמישה שערים נושאיים:
- מרה שחורה ואידאל (צרפתית Spleen et Idéal)
- פרחי הרע (צרפתית Fleurs du mal)
- מרד (צרפתית Révolte)
- היין (צרפתית Le Vin)
- המוות (La Mort)
ההקדמה לספר, בה מהלל בודלר את השטן ומגנה את השעמום כגרוע בעינויים, מכניסה את הקורא לאווירתו של הספר ולנימה המלווה אותו לכל אורכו:
|
Si le viol, le poison, le poignard, l'incendie, N'ont pas encore brodé de leurs plaisants dessins Le canevas banal de nos piteux destins, C'est que notre âme, hélas! n'est pas assez hardie. אִם הַפִּגְיוֹן, הָאֹנֶס, הַדְּלֵקָה, הָרָעַל עֲדַיִן לֹא רָקְמוּ בְרִשׁוּמִים בְּדִיחִים מַסֶכֶת גּוֹרְלוֹתֵינוּ הָעֲלוּבִים-שׁכִיחִים – הֵן כִּי נַפְשֵׁנוּ עוֹד לֹא דַי בְּחֶצֶף תַּעַל! |
||
| -- בודלר, פרחי הרע. מצרפתית: אליהו מייטוס | ||
הבית המסכם בשיר הפתיחה "פתח דבר" פונה בהתרסה ישירה לקורא
|
C'est l'Ennui! —l'œil chargé d'un pleur involontaire, Il rêve d'échafauds en fumant son houka. Tu le connais, lecteur, ce monstre délicat, —Hypocrite lecteur,—mon semblable,—mon frère! הֵן זֶה הַשִׁעֲמוּם! בְּעַל-כָּרְחוֹ דָּמוּעַ, עִם קְטֹרֶת-נַרְגִּילָה עַל גַּרְדּוֹמִים יַחְלֹם, - תִּפְלָץ עָדִין זֶה תַּכִּירוֹ, קוֹרְאִי, הַיּוֹם, אָחִי, שֶלִּי דוֹמֶה, אַתָּה, קוֹרֵא צָבוּעַ! |
||
| -- בודלר, פרחי הרע. מצרפתית: אליהו מייטוס | ||
בודלר והמוציא לאור של הספר הועמדו לדין על ידי משטר הקיסרות השניה בצרפת באשמת "עלבון להגינות הציבור". בודלר נידון לתשלום קנס של 300 פרנק. שישה מן השירים בספר צונזרו והוטל איסור פרסומם בצרפת. איסור זה נותר בתוקפו עד לשנת 1949. מצד שני, לאחר שקרא ביצירתו של בודלר, הכריז ויקטור הוגו כי בודלר יצר זעזוע מרתק בספרות. השיר "הברבור", המופיע בספר, מוקדש לויקטור הוגו.
לאחר העמדתו לדין של בודלר, יצאה מהדורה שנייה של הספר בשנת 1861 שאליה התווספו 32 שירים חדשים והוצאו מן הספר ששת השירים שנאסרו לפרסום. השירים שהתווספו קובצו בשער השני לספר תחת השם "תמונות פריז".
בשנת 1868, לאחר מות בודלר, יצאה מהדורה שלישית של הספר עם הקדמה של תאופיל גוטייה (שלו הקדיש בודלר את הספר כולו). במהדורה זו נכללו אף מספר שירים חדשים שלא פורסמו במהדורות קודמות.
בעברית ראה הספר אור לראשונה בהוצאת "יבנה", בתרגום אליהו מייטוס, בשנת 1975. בשנת 1997 יצא תרגום חדש של הספר, בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובתרגום דורי מנור.
