פרנסואה-אדריאן בואלדייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרנסואה אדריאן בואלדייה (François Adrien Boieldieu) ‏, נולד ב-16 בדצמבר 1775, נפטר ב-8 באוקטובר 1834, מלחין צרפתי.

בואלדייה נולד בעיר רואן בנורמנדיה. את לימודיו המוזיקליים החל בלימוד נגינה בעוגב אצל נגן העוגב בקתדרלה ברואן. בגיל 18 חיבר את האופרה הראשונה שלו לליברית של אביו. האופרה זכתה להצלחה מקומית. בואלדייה ניסה להקים ברואן קונסרבטוריון אך כשלא עלה הדבר בידיו, עבר לפריז בימי הטרור של המהפכה הצרפתית. בואלדייה המשיך לחבר אופרות קומיות ובשנת 1800 זכה בהצלחה עם האופרה "הכליף מבגדד". הוא נתמנה למורה לפסנתר בקונסרבטוריון של פריז והשתלם בקומפוזיציה אצל לואיג'י כרוביני.

בשנת 1803 עבר לסנקט פטרבורג ושימש כמנצח ו"מלחין החצר" של הצאר. בתקופה זו המשיך לחבר אופרות.

בשנת 1811 חזר לפריז והמשיך בחיבור אופרות, שרובן נשכחו. בשנת 1825 העלה את האופרה המפורסמת ביותר שלו - "הגברת הלבנה" (La Dame Blanche) המבוססת על שתי יצירות של וולטר סקוט: "המנזר" ו-"גאי מנרינג". האופרה מוצגת בכל רחבי העולם עד ימינו. בואלדייה שילב בה שירי עם סקוטיים. בואלדייה נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של פריז והמשיך לחבר אופרות, שלא זכו לאותה הצלחה.

מהפכת יולי, שהתרחשה ב-1830 כנגד בית בורבון, גרמה לפשיטת רגל של בית האופרה ושל בואלדייה. בריאותו נתרופפה והוא לקה בסרטן הגרון. הוא נפטר ב-1834 ונקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.

מבין יצירותיו התזמורתיות של בואלדייה יש לציין את הקונצ'רטו לנבל ולתזמורת בדו מז'ור, שנחשב יצירת מופת ברפרטואר של נגני נבל.