פרשת עמותות ברק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת עמותות ברק הייתה פרשה אשר במסגרתה התנהלה חקירה פלילית בשנים 2000 עד 2006 בחשד להפרה של חוק מימון מפלגות בגיוס תרומות לא חוקיות עבור מסע הבחירות של אהוד ברק ומפלגת ישראל אחת ב-1999. במסגרת החקירה נחקרו באזהרה, אך לא הואשמו, ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, ומספר ממקורביו. בשנת 2003 נסגרו מרבית התיקים בפרשה וב-2006 הכריזה פרקליטות המדינה על סגירת החקירה סופית ללא הגשת כתבי אישום.
[עריכה] רקע
בשנת 1999 הוקמה רשימת ישראל אחת בראשותו של אהוד ברק לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה. הרשימה כללה את מפלגת העבודה מפלגת מימד ומפלגת גשר. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצרכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין.
ב-6 במאי 1999 העלה חבר הכנסת ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, מיכאל איתן, חשדות כי גיוס התרומות אשר נעשה באמצעות העמותות השונות עמד בניגוד לחוק מימון מפלגות וכי חלק גדול מהעמותות היו "עמותות קש", כלומר עמותות פקטיביות אשר מטרתן היחידה הייתה גיוס כספים לקמפיין הבחירות והן פעלו בניגוד למטרותיהן המוצהרות. ב-27 בינואר 2000 פרסם מבקר המדינה את הדו"ח המנדטורי שלו בדבר חריגות מחוק מימון מפלגות, כפי שנעשה לאחר כל מערכת בחירות. בדו"ח כלל המבקר פירוט נרחב באופן יוצא דופן, על חריגות של סיעת ישראל האחת. לסיכום כתב המבקר:
- "החקירה העלתה, כי במטרה לתרום למאמצים לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. כספים אלה לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית, החוקית והמדווחת של הסיעה. מבין העמותות, היו כאלה שהוקמו בתקופת הבחירות או לקראתה, ולנגד עיני מייסדיהן עמד, לפחות כאחד היעדים, הסיוע למר ברק להיבחר. עמותות אחרות הוקמו קודם לכן, ולא מלכתחילה למטרה זו, אך "גוייסו" למטרה לקראת הבחירות. עוד היו עמותות, שערכו פעולות תעמולה עצמאיות, אך משראו ב"ישראל אחת", כי יש תועלת בפעילותן לקידום מועמדותו של מר ברק לראש הממשלה, דאגו לתמיכה כספית בהן."
באופן תקדימי כלל הדו"ח ציון שמות של חשודים בעבירות שונות ופירוט של עמותות אשר שימשו להעברת כספים למפלגה, בניגוד לחוק ובסכומים המגיעים למליוני שקלים. המבקר קנס את סיעת ישראל אחת וגינה את התנהלותה. בעקבות החשדות הללו, הורה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על פתיחת חקירה בנושא.
[עריכה] החקירה
החקירה בדקה את פעולותיהן של סדרת עמותות וביניהן "דור שלום", "ישראל של כולנו - ישראל אחת שלנו", "עוד לא אבדה התקווה", "העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל", "תקווה לישראל", "אלטרנטיבה לקידום העלייה", "נגב עכשיו", "אזרחים מימין ומשמאל", "סטודנטים רוצים שינוי", "התקווה - העמותה העצמאית למען יהודי אתיופיה" ו"הכל בוער חביבי".
במסגרת החקירה נחקר אהוד ברק תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירות על חוק מימון מפלגות ובחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד. ברק שיתף פעולה עם חוקריו, השיב לכל השאלות וטען כי לא היה מודע לפרטי ניהול העמותות והעברת הכספים ואף הנחה את מנהלי הקמפיין לפעול בהתאם לחוק. עדות זו זכתה לאישור הנחקרים האחרים בפרשה. בנוסף, נחקרו בפרשה ח"כ יצחק הרצוג, אשר פיקח על העברת כספי קרנות מחו"ל לעמותות השונות, טל זילברשטיין, אשר שימש בתפקיד מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" בבחירת ראש הממשלה, ח"כ ויצמן שירי, אשר היה נחשד כי היה מעורב בתקצוב מקצת העמותות, דורון כהן, גיסו של ברק אשר ייסד מספר מן העמותות וגדעון סולימאני, אשר כיהן כגזבר עמותת "נגב עכשיו". להגנתם טענו החשודים כי חוק המימון אינו חל על הבחירות הישירות לראש הממשלה, אולם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לא קיבל עמדה זו.
בשנת 2003 הודיע רובינשטיין, כי לא יוגשו כתבי אישום בפרשה כנגד אהוד ברק, יצחק הרצוג, ויצמן שירי ודורון כהן בשל העדר ראיות, אך המליץ על הגשת כתב אישום כנגד טל זילברשטיין וגדעון סולימאני. החקירה כנגד זילברשטיין וסולימאני נמשכה עד יוני 2006, כאשר הודיע לבסוף מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי כל התיקים בפרשה יסגרו, בשל הקושי לבסס כתבי אישום.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תלונתו של מיכאל איתן בנושא, 6 במאי 1999
- דו"ח מבקר המדינה בנושא, 27 בינואר 2000
- החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, 22 במרץ 2003
- נסגר תיק עמותות ברק: "אין סיכוי סביר להרשעת היועץ טל זילברשטיין", הארץ, 4 ביוני 2006
