פשוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פשוש
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	סיבכיים
סוג:	Pirinia
מין:	פשוש
שם מדעי
Prinia gracilis

ערך זה עוסק בציפור בשם פשוש. לדף ובו רשימת משמעויות אחרות, ראו פשוש (פירושונים).

הפשוש הינה ציפור שיר זעירה ממשפחת הסיבכיים, גבּ‏ה חום אפרפר מפוספס, זנבה ארוך מדורג וזקור. היא אחת מהציפורים הנפוצות בישראל.

[עריכה] מראה

הפשוש הוא מהקטנים שבציפורים שנמצאות בישראל. אורך גופו של השפוש נע בין 12.2 ל-13.8 ס"מ. משקלו 7.5-6.8 גר'. מוטת הכנפיים 4.1-4.5 ס"מ. גב הפשוש חום-אפרפר, מפוספס בפסי אורך קצרים בצבע חום-כהה. צבע הבטן לבן-אפרפר. זנבו הארוך (כ-5.2 - 6.7 ס"מ, כמחצית מאורכו) זקור כלפי מעלה, ובנוי מעשר נוצות מדורגות באורכן, שכל אחת מהן מסתיימת בכתם שחור ועטרת לבנה. מקור הפשוש חד, ארוך ודק. מקור הזכר נעשה שחור בעונת הקינון.

[עריכה] תפוצה ואזורי מחיה

תפוצת הפשוש מסומליה וג'יבוטי בקרן אפריקה, דרך המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, פקיסטן, עד מזרחית לצפון הודו (אזור נפאל ובנגלדש), ועד תורכיה בצפון.

בית הגידול של הפשוש מגוון וכולל שטחים חקלאים, גנים, שדות, ביצות, חורשות, ושטחים עירוניים. הפשוש שוכן בעצים, שיחים ובסבכים (מכאן שם משפחת הסיבכיים) בהם הוא מקונן, ובעשביה גבוה.

הפשוש יציב (כלומר לא נודד, אלה נמצא בכל עונות השנה.) ונפוץ בישראל. שכיח ברוב חלקי ישראל, מצפונה ועד צפון הנגב, בייחוד בעמקים ובמישורים שבצפון ובמרכז.

[עריכה] תוחלת חיים

תוחלת חיים ממוצעת של פשוש היא שנה וחצי, ויכולה להגיע גם לארבע שנים. ידוע על פרט מוטבע משמורת עינות צוקים שחי למעלה משש שנים וחצי.

[עריכה] תזונה

תפריטו של הפשוש כולל בעיקר חרקים קטנים, אך גם חסרי חוליות אחרים, זרעים ופירות.

[עריכה] התנהגות אופיינית

הפשוש הינה ציפור פעילה, ובולטת מעיקרה, אך בעונות הקור, דוגמת החורף הישראלי, יעדיף להסתתר ביינות שיחים סבוכים ולתור אחר מזון. זמנים קרים אלו, עלולים לגרום לתמותה וירידה באוכלוסיית הפשושים, אך התאוששותם מהירה. כשמתחיל להתחמם נוהגים הזכרים לבחור נקודה מוגבהת בנוף, לשיר ^[1] בקול רם בשירה מונוטונית שיכולה להימשך גם 5 דקות רצופות, ולנתר. כשהפשושים מבחינים בטורף בסביבתם, הם מזהירים את גוזלייהם במעיין קול טיקטוק מהיר וחלש יותר מהשירה.

הפשוש הינו ציפור מונוגמית, וטריטוריאלית. תחום מחיתו קבוע. שטחו הוא כ-2 דונם ומשתנה בהתאם לעונות השנה ולסביבה. הזכר ילחם בכל זכר שיחדור לתחומו כדי לסלקו.

[עריכה] קינון דגירה ורבייה

עונת הקינון של הפשושים מתחילה בסוף פברואר תחילת מרץ, ונמשכת עד סוף חודש יוני. במהלך עונת הקינון ישלים הפשוש עד שלושה מחזורי קינון. הזכר הוא שיתחיל לבנות את הקן, שצורתו צורת ביצה עם פתח עגול בצידו, מסיבי דגנים וזרדים עדינים, והנקבה תסיע לרפדו מבפנים בציציות זרעוני המורכבים. לעתים יבנה הזכר מספר קנים עד שהנקבה תבחר אחד מבניהם. הקן ממוקם בתוך סבך, כ-40-50 ס"מ מעל הקרקע, אך לעתים גם על שיחים ועצים. מלאכת הבניה נשמכת כ-5 עד 8 ימים.

כשבוע לאחר תחילת בנית הקן תטיל בתוכו הנקבה בין 3 ל-5 ביצים, שציבען ורדרד עם כתם אדמדם בצידן. עם הטלת הציבה שלפני האחרונה תתחיל הדגירה על הביצים, ותמשך 12-13 יום עד לבקיעתן. במהלך היום, הזכר והנקבה יחלקו בדגירה במשמרות. בלילה דוגרת הנקבה לבדה. גם במהלך הדגירה, ימשך ריפוד פנים הקן על ידי בן הזוג שלא דוגר. הגוזלים נשארים בקן 12 יום. בנוסף להאכלת הגולים דואגים הפשושים גם לניקיון הקן וסילוק הפרשות הגוזלים. ההורים ימשיכו להאכיל את הגוזלים מחוץ לקן למשך שבועיים נוספים. בסיומם יגורשו הצאצאים מתחום מחייתם של הוריהם, שיתחילו את חיייהם כפשושים בוגרים. 8-4 ימים לפני סיום ההאכלה, יתחיל הזכר יתחיל בבנית הקן החדש.