ציונה תג'ר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציונה תג'ר (1900 -1988). מהציירים הבולטים בארץ בתקופת היישוב ובימי המדינה.
ציונה תג'ר נולדה ביפו בשנת 1900 למשפחה מיוצאי בולגריה. אביה היה ממיסדי שכונת אחוזת בית, שהפכה להיות העיר תל אביב.
תג'ר למדה אמנות בבצלאל והמשיכה לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. ציירה את דיוקניהם של אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג וחנה רובינא.
היא השתייכה ל"קבוצת אמני ארץ ישראל", שביניהם היו ישראל פלדי, ראובן רובין ונחום גוטמן. נושאי הציור של אמני הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אמני הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העברים מתקופת התנ"ך והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.
בשנות השישים יצרה ציונה תג'ר יצירות ציור על גבי זכוכית, בעיקר על נושאים תנ"כיים.
בשנת 1977 זכתה ציונה תג'ר לתואר "יקיר תל אביב". היא נפטרה בשנת 1988. תג'ר הייתה אימו של חבר הכנסת לשעבר אברהם כ"ץ-עוז.
