ויקיפדיה:ציטוט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציטוט פסקאות קצרות, בעלות רלוונטיות גבוהה לנושא הנדון, מקובל בספרים ובמאמרים רבים. וכי ישנה דרך טובה יותר לשכנע את הקורא בטענות הכותב, מאשר שימוש בפיסקאות שכבר הוכיחו את עצמן כטובות, בספרים או במאמרים שזכו למוניטין? ציטטות מגוונות את הכתוב ומפיחות בו רוח-חיים, בהראותן את יחסם של אנשים נוספים לנושאים הנידונים בספר. בנוסף מטעימות הציטטות את הקורא בטעמו של המקור המצוטט, ובכך מפתות לקרוא מקור זה בשלמותו.
הציטטה תבוא בין מרכאות. ציטטות קצרות (בנות משפט אחד או שניים) יופיעו ברצף הטקסט; ציטטות ארוכות יופיעו כפיסקה נפרדת בעזרת התבנית {{ציטוט}}. לעתים מתוספות לציטטה הדגשות שלא הופיעו במקור, אך הן משמעותיות בהקשר בו מופיעה הציטטה, ובמקרה זה חובה לציין שההדגשה לא היתה במקור. כאשר הציטטה מקוצרת, מציינות זאת שלוש נקודות. לעתים יש צורך להוסיף לציטטה מלה או שתיים, להשלמת פרט שאינו מופיע בציטטה עצמה, אך הוא מובן מתוך ההקשר בו מופיעה הציטטה במקור וחשוב שייוודע לקורא. תוספת כזו תינתן בסוגריים מרובעים, כדי להבהיר שלא היתה במקור. כאשר הציטטה מקורה בשפה זרה, ואין לה תרגום עברי ידוע, יש להחליט אם להביאה בשפת המקור (ולהכביד בכך על הקורא) או לתרגמה.
שינוי הכתיב המקובל מכתיב חסר לכתיב מלא יוצר בעיה בעת ציטוט מקור ישן. צבי לוז נתקל בבעיה זו במאמרו "קריאה ב'גילוי וכיסוי בלשון' - פירוש צמוד למאמרו של ביאליק" ("מעגלי קריאה", יוני 1991), וכך הוא מתאר את החלטתו בעניין זה: "המאמר מובא פה בשלמותו ללא שינוי, רק הכתיב החסר שרווח בתקופת ביאליק, מתמלא כאן כבימינו".
אין פרסום המוגן לחלוטין מטעויות, ולכן יש להיזהר מציטוט עיוור. יש לבחון את הציטטה ולוודא את נכונותה. "ציטטעות הן הציטטות היחידות שלעולם אין טעות בציטוטן" - תרגום חופשי של הסקת' פירסון, ציטטעות נפוצות (1934).
את הציטוט יש לבצע תוך התחשבות במגבלות של זכויות יוצרים.
עם כל ציטוט יש לציין את מקורו המדויק, כפי שנאמר "כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם" (פרקי אבות, פרק שישי, משנה ו'). ציון המקור יעשה לפי הכללים המפורטים בדף ויקיפדיה:ביבליוגרפיה. יש לציין דבר בשם אומרו, אך לא בשם מצטטו, כלומר אין צורך לציין מקור בו מצוטט מקור אחר, אלא לציין רק את המקור הראשוני.
