ציקלוהקסאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציקלוהקסאן |
|
---|---|
כללי |
|
נוסחה כימית | C6H12 |
מסה מולרית | 84.16 g/mol |
מספר CAS | 110-82-7 |
מראה | נוזל שקוף |
תכונות |
|
צפיפות | 0.779 גרם/מ"ל |
מסיסות במים | מסיס בקושי |
מסיסות באתנול | מסיס |
נקודת התכה | 6.55 מעלות צלזיוס |
נקודת רתיחה | 80.74 |
אנתלפיית התהוות סטנדרטית | 156- kJ/mol |
אנתלפיית שריפה סטנדרטית | 3920- kJ/mol |
אנטרופיה מולרית סטנדרית | ? J/K x mol |
סכנות |
|
סיווג EU | דליק (F), מזיק (Xn), מסוכן לסביבה (N) |
ציקלוהקסן הינו ציקלואלקאן עם נוסחה מולקולרית של C6H12. הציקלוהקסן משמש כממס לא-פולרי בתעשייה הכימית וגם כחומר גלם ליצור כימי של חומצה אדיפית וקרבולקטם, שני חומרים בעל שימוש ליצירת ניילון.
[עריכה] איזומרים מבניים
האיזומרים המבניים של הציקלוהקסאן היוו נושא שנלמד רבות בשנים האחרונות.
כדי לחזר את מבנה הטבעת של הציקלוהקסאן (בשביל ליצב את המולקולה - מכיוון שמבנה טבעתי ציקלואלקאני נחשב לרוב לפחות עדיף אנרגתית), הציקלוהקסאן נהפך לצורה תלת ממדית הידועה כמבנה ה"כיסא".
כאשר הציקלוהקסאן נמצא בצורה טבעתית, חצי מכל אטומי הפחמן שלו נמצאים בצורה אֵקווטורייל - equatorial conformation ובעוד שהחצי השני של אטומי הפחמן נמצאים באנך - ניצב למשטח, כלומר, בצורה אקסיילית - axial conformation. דבר זה גורם ליצירת רזוננס בין ציקלוהקסאן בעל אטומי פחמן מסוימים הנמצאים במצב מסוים לעומת המצב ההפוך לגמרי (כנראה בתמונה). מבנים אחרים לציקלוהקסאן הם מבני ה"סירה", ה"כיסא העקום" וה"סירה העקומה".