קווין קיגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'וזף קווין קיגן (נולד ב-14 בפברואר 1951) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל אנגלי יליד יורקשייר, לשעבר שחקן ומאמן נבחרת אנגליה. קיגן פרש מכדורגל לאחר שהתפטר מתפקידו כמאמן מנצ'סטר סיטי במרץ 2005.

תוכן עניינים 1 קיגן כשחקן 2 קיגן כמאמן 3 סיכום הישגיו 3.1 כשחקן 3.1.1 סטטיסטיקה 3.1.2 תארים 3.2 כמאמן 3.2.1 תארים 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] קיגן כשחקן

לאחר שהחל את הקריירה שלו כקשר סקאנתורפ יונייטד, במדיה רשם 120 הופעות, נרכש קיגן על ידי ליברפול בקיץ 1971 תמורת 35,000 לירות שטרלינג. ביל שנקלי החליט להסב אותו לחלוץ לאחר משחק אימון בטרם התחילה העונה והוא מצידו הבקיע שער לאחר 12 דקות בהופעת הבכורה שלו בליגה מול נוטינגהאם פורסט.

ב-1972 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת במשחק נגד ויילס בקארדיף.

ב-1973 הובילו צמד החלוצים קיגן וג'ון טושאק את ליברפול לאליפות ראשונה מזה שבע שנים ולזכייה בגביע אופ"א, לאחר שקיגן הבקיע צמד במשחק הראשון מבין שני משחקי הגמר נגד בורוסיה מנשנגלדבך.

צמד נוסף של קיגן בגמר גביע הביא לליברפול את הגביע האנגלי ב-1974 לאחר שגברה 3-0 על ניוקאסל יונייטד. ב-1976 שחזרה ליברפול את הדאבל של 1974 (אליפות וגביע אופ"א) והפעם הבקיע קיגן גם בבית וגם בחוץ נגד קלאב ברוז'.

עונת השיא של קיגן בליברפול הייתה עונתו האחרונה. לאחר שהכריז באמצע העונה על כוונתו לעזוב בסופה כדי לשחק בחו"ל, עזר קיגן לליברפול לזכות באליפות ולראשונה גם בגביע אירופה לאלופות ב-1977. בגמר האלופות שנערך ברומא פגשה הקבוצה שוב את היריבה המוכרת בורוסיה מנשנגלדבך וקיגן הוכיח שוב את יכולתו במשחקים חשובים כשסחט מברטי פוגטס עברה ברחבה ובעיטת עונשין מ-11 מטר.

למגינת לבם של אוהדי הקבוצה, מכרה אותו ליברפול להמבורג תמורת חצי מילון לירות שטרלינג בסוף אותה עונה. קיגן עזב את ליברפול כשבאמתחתו 100 שערים ב-323 הופעות. מי שיועד להחליפו אצל האדומים היה קני דלגליש.

עם קבוצתו הגרמנית זכה קיגן לא רק בדאבל (ב-1979) אלא גם בהכרה ביכולתו האישית: שני תארי כדורגלן השנה באירופה ברצף ב-1978 וב-1979. ב-1982 חזר לאנגליה ושיחק בסאות'המפטון ובניוקאסל, איתה עלה לליגה הראשונה.

מינויו של בובי רובסון לתפקיד מאמן הנבחרת לאחר גביע העולם ב-1982 בישר את קץ הקריירה שלו כשחקן הנבחרת. לאחר ששמע מהתקשורת ולא מרובסון עצמו שהוא לא יהיה שחקן הרכב בנבחרת יותר, קיגן ביטא בפומבי את אי שביעות רצונו ולא שב יותר לשחק עבור ארצו. בעשר שנותיו כשחקן הנבחרת צבר 21 שערים ב-63 הופעות כולל 31 הופעות כקפטן, אך הנבחרת בתקופתו כשלה בנסיונה להעפיל לשני גביעי עולם (1974 ו-1978) כמו גם לאליפות אירופה שביניהם. הדקות הבודדות ששיחק כמחליף במונדיאל 1982 ,שגם בו לא עברה אנגליה את שלב הבתים השני, מהווים בעצם את סך כל הקריירה של קיגן בגביע העולם, הטורניר החשוב ביותר בעולם הכדורגל. קיגן היה פצוע ב-1982 ועשה מאמץ מיוחד להכשיר את עצמו כדי לשחק ולו משחק אחד במסגרת הזו.

בסוף עונת 1984 פרש קיגן ממשחק פעיל (לאחר ששוב נתן הודעה מוקדםת בראשית העונה) ועבר לגור בספרד, שם חי שבע שנים.

[עריכה] קיגן כמאמן

ב-1992 חזר קיגן לאנגליה ולניוקאסל, אותה העלה ליגה בשנית, הפעם כמאמן. בחמש השנים שלו במועדון הצליח קיגן לא רק להביא את ניוקאסל לפרמייר ליג אלא אף לסיים במקום השני ב-1996, אחרי מאבק על האליפות עם מנצ'סטר יונייטד. המאבק האמור לווה גם במלחמה פסיכולוגית וחילופי האשמות בתקשורת בינו לבין אלכס פרגוסון. אולי חשובה יותר אפילו מהסגנות ב-1996 הייתה רכישתו של אלן שירר מבלקבורן רוברס תמורת 15 מיליון לירות שטרלינג - הסכום הגבוה ביותר ששולם עד אז עבור שחקן בעולם כולו. שירר הפך למנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה ולשחקנה הגדול ביותר בכל הזמנים.

בינואר 1997 התפטר קיגן מתפקידו ומונה למנהל תפעולי של פולהאם מליגת המשנה השנייה (למעשה הליגה השלישית באנגליה). שנה לאחר מכן, כשריי וילקינס התפטר מאימון הקבוצה לקח עליו קיגן את התפקיד. הקבוצה שהייתה מדורגת במקום ה-18, זכתה באליפות ובמספר שיא של נקודות, אולם עזיבתו בסוף העונה על מנת לקבל עליו את אימון הנבחרת עוררה את כעסם של אוהדיה.

תקופתו של קיגן כמאמן הנבחרת לא הייתה מוצלחת. הוא אמנם הצליח להשיג את הנצחונות הדרושים כדי להעפיל ליורו 2000 אך נכשל בטורניר עצמו. הוא התפטר מאימון הנבחרת לאחר ההפסד לגרמניה במשחק הראשון של מוקדמות מונדיאל 2002 (המשחק האחרון ששוחק באצטדיון וומבלי).

התחנה האחרונה בקריירת האימון שלו הייתה מנצ'סטר סיטי שם, יחד עם שחקנים כאנלקה ואייל ברקוביץ' הצליח בעונת 2001/2002 לשבור את שיאי המועדון במספר נקודות ושערי זכות ולהעלות את הקבוצה לפרמייר ליג. בעונות שלאחר מכן הוא גם הצליח לבסס את הקבוצה בליגה ואפילו להשתתף עימה בגביע אופ"א. הכרטיס למפעל האירופאי הוענק למועדון,שסיים רק במקום התשיעי בליגה, עבור משחק הוגן (fair play).

לאחר כארבע שנים בסיטי הודיע קיגן על התפטרותו ועל פרישתו מאימון.

[עריכה] סיכום הישגיו

[עריכה] כשחקן

[עריכה] סטטיסטיקה

• סקאנתורפ יונייטד - 120 הופעות 17 שערים.
• ליברפול - 323 הופעות, 100 שערים.
• המבורג - 90 הופעות , 32 שערים.
• סאות'המפטון - 68 הופעות , 37 שערים
• ניוקאסל - 78 הופעות, 48 שערים.
• נבחרת אנגליה - 63 הופעות ,21 שערים.

[עריכה] תארים

• אליפות אנגליה
  • 1973 (ליברפול)
  • 1976 (ליברפול)
  • 1977 (ליברפול)
• אליפות גרמניה
  • 1979 (המבורג)
• גביע אנגלי
  • 1974 (ליברפול)
• גביע גרמני
  • 1979 (המבורג)
• גביע אירופה לאלופות
  • 1977 (ליברפול)
• גביע אופ"א
  • 1973 (ליברפול)
  • 1976 (ליברפול)
• כדורגלן השנה באירופה
  • 1978
  • 1979

[עריכה] כמאמן

[עריכה] תארים

• אליפות הליגה הראשונה
  • 1993 (ניוקאסל)
  • 2002 (מנצ'סטר סיטי)
• אליפות הליגה השנייה
  • 1999 (פולהאם)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• קווין קיגן - פרופיל באתר הרשמי של ליברפול.
• קווין קיגן - אתר מעריצים מקיף.

הקודם: אלן מאלרי

כדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת העיתונאים 1976

הבא: אמילן יוז

הקודם: אלן סימונסן

כדורגלן השנה באירופה 1978

הבא: נשאר

הקודם: נוכחי

כדורגלן השנה באירופה 1979

הבא: קרל היינץ רומיניגה

הקודם: ד'ון וורק

כדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת הכדורגלנים 1982

הבא: קני דלגליש