לירה שטרלינג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במטבע בריטי. לערך העוסק ביחידת משקל, ראו יחידות מידה למסה ולמשקל.
  |
|
| הפנים הם החלק הקדמי, המטבע משנת 2000 | |
| שם המטבע | לירה שטרלינג |
| כינוי | פאונד, ליש"ט, קוויד |
| סמל | £ |
| קיצור בנקאי | GBP |
| בשימוש ב | הממלכה המאוחדת |
| תת מטבע | פני, (בעבר גם שִילִינְג) |
| בשימוש מ | 1560 |
| ערך באירו* | 1.41 |
| ערך בדולר אמריקאי* | 1.965 |
| ערך בלירה שטרלינג* | 1.00 |
| ערך בשקל חדש* | 8.2532 |
| * נכון ל-26.03.2007 | |
לירה שטרלינג (ליש"ט בראשי תיבות, באנגלית: Pound Sterling) היא המטבע הרשמי של הממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד). הליש"ט מתחלקת ל-100 פנס (פני ביחיד).
הסימן המקובל של ליש"ט הוא £, וסימונה לפי תקן "ISO 4217" הוא GBP. הבריטים מכנים את הליש"ט, בסלנג, "קוויד" (quid).
כחברה מלאה באיחוד האירופי רשאית בריטניה להצטרף ל"גוש האירו", אך היא החליטה, בשלב זה, שלא לאמץ את האירו ולהמשיך להשתמש בליש"ט כהילך חוקי. בנק אנגליה הינו הסמכות המוניטרית העליונה בבריטניה, וזו אינה מקבלת את סמכותו של הבנק המרכזי האירופי.
מקור המונח "לירה שטרלינג" הוא: ליברה (יחידת משקל) של כסף שטרלינג (סגסוגת המכילה 92.5% כסף והשאר מתכות אחרות). זה היה שוויה בעת תחילת השימוש בה כמטבע רשמי באנגליה ב-1560, בתקופת שלטונה של המלכה אליזבת ה-1. מידת המשקל "לירה" או "ליברה" נקראת באנגלית "פאונד" (pound), ולפיכך זהו שמו של המטבע באנגלית. בעקבות האיחודים עם סקוטלנד ואירלנד הפכה ליש"ט למטבע הרשמי בכל הממלכה המאוחדת. ב-1928 החלה הרפובליקה של אירלנד להנפיק מטבעות משלה ששימשו בצד המטבע הבריטי כהילך חוקי ברפובליקה.
הסימן £ הוא עיצוב מסוגנן של האות L, מקורו באות הראשונה של המילה ליברה (לירה בלטינית).
שטרות ומטבעות הליש"ט נושאים תמיד את דמות המלך הבריטי המכהן. כיום הם נושאים את דיוקנה של המלכה אליזבת ה-2.
לפני הנהגת שיטת החלוקה העשרונית בשנת 1971 ליש"ט הייתה מחולקת ל-20 שילינג, כאשר כל שילינג התחלק ל-12 פנס. כלומר, ליש"ט התחלקה ל-240 פנס. כל פני התחלק בתורו לרבעים ולשמיניות. בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר רבע פני, כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרת'ינג (Farthing). שיטת החלוקה הזאת הייתה המשך לשיטה שהונהגה בתקופת קרל הגדול והייתה נהוגה גם בצרפת ובחלקים אחרים של אירופה עד סוף המאה ה-18. כשאומצה השיטה העשרונית, היה חשש כי ערכו של הפני החדש גבוה מדי, ולכן הונפקו גם מטבעות של חצי פני חדש (ששווים היה למעשה 1/200 של לירה שטרלינג). האינפלציה הגבוהה בבריטניה בשנות ה-70 הביאה להפסקת השימוש במטבעות של חצי-פני.
היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבאו לידי ביטוי בהנפקת המטבעות. למשל, הייתה נהוגה גם חלוקת הלירה לרבעים ולשמיניות. רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פנס). שמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown) ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פנס (כלומר, 30 פנס).
עד למעבר לשיטת החלוקה העשרונית ב-1971, היה נהוג לנקוב חלק מהמחירים ב"גיני". גיני היה מטבע שבוטל ב-1816, ואשר שוויו בעת ביטולו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). על אף ביטול המטבע, הוסיפו המעמדות הגבוהים באנגליה להשתמש במונח "גיני", בעיקר בעת שנקבו את שכרם של בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים או עורכי דין. כיום המונח "גיני" מקובל רק במירוצי סוסים, כעניין של מסורת.
הלירה הארץ-ישראלית (לא"י) שהייתה נהוגה בארץ בתקופת המנדט הבריטי הייתה שווה בערכה לליש"ט. עם זאת, לא הונהגה החלוקה לשילינגים ולפנס, אלא שיטה עשרונית שעל-פיה הלא"י נחלקה ל-1000 מיל. עם הקמת המדינה הפכה הלא"י ללירה ישראלית (וה"מיל" ל"פרוטה"), וההצמדה לליש"ט בוטלה זמן קצר אח"כ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- [1] היסטוריה של המטבע האנגלי
| מטבעות שקדמו לאירו ומטבעות נוספים של האיחוד האירופי |  |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||
