קורבן מנחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש להשלים ערך זה
ערך זה איננו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

ביהדות, קורבן המנחה הוא קורבן המובא לבית המקדש מן הצומח - עיקרו מסולת חיטים או שעורים.

[עריכה] סוגי המנחות

ישנם 9 סוגי מקרים בהם באה מנחה כקורבן:

מנחת נדבה: מביא אותה יחיד בנדר או בנדבה.
מנחת חינוך: מביא אותה כהן שמתחיל לעבוד בבית המקדש ("מתחנך"), או המתמנה לכהן גדול, לפני עבודתו.
מנחת כהן משיח (נקראת גם מנחת חביתין): מביא אותה כהן גדול בכל יום, חציה בבוקר וחציה בערב.
מנחת חוטא: מביא אותה המתחייב בקורבן עולה ויורד, אם ידו אינה משגת את הקרבנות היקרים יותר.
מנחת סוטה: מביאה אותה בעלה של סוטה, כחלק מהתהליך העבור עליה במקדש.
מנחת העומר (נקראת בתורה מנחת ביכורים): מביאים אותה משל הציבור בט"ו בניסן, והיא מתירה את החדש לאכילה.
שתי הלחם: מביאים אותן משל הציבור בחג השבועות, והן מתירות את החדש להקרבה.
לחם הפנים: מביאים אותה משל הציבור מדי שבת בשבתו, ומניחים אותה על שולחן לחם הפנים. נאכלת לכוהנים.
מנחת נסכים: מביא אותה המקריב קורבן עולה או שלמים (של יחיד או של ציבור), יחד עם הקורבן.

[עריכה] הכנת המנחה

[עריכה] הבאת המנחה

בכל המנחות, חוץ מכמה סוגי מנחות שנפרט להלן, הכהן המקריב נוטל בידו (באמצעות אצבעו הרביעית, הקמיצה) חלק מהמנחה (הנקרא קומץ) ונותן אותו בכלי שרת. את כלי השרת הוא מוליך למזבח, שם הוא מגיש ומניף את המנחה (בהתאם לסוגה) ומקטיר אותה למזבח. במנחת כהנים אין קמיצה, ולכן המנחה כולה מוכנסת לכלי שרת ומוקטרת. גם בשתי הלחם, בלחם הפנים וחלות החמץ, אך הן רק מוגשות ומונפות ואינן מוקטרות, אלא נאכלות כולן לכהנים.