קו מהדרין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בישראל, קו מהדרין הוא קו אוטובוס שבו מונהגים כללי תרבות חרדיים, כגון הפרדה מגדרית - גבר לא יושב במושב ליד אישה וכן להפך, ופעמים רבות אף הפרדה מוחלטת - הגברים יושבים בתחילת האוטובוס והנשים בסופו. כמו כן מחוייבים הנוסעים ללבוש בגדים צנועים, יש איסור על השמעת רדיו או מוזיקה באוטובוס להוציא מוזיקה יהודית ושירים חסידיים וכאשר יש הפרדה, לרוב הנשים מחוייבות להכנס לאוטובוס רק מן הכניסה האחורית. לרוב, קווי מהדרין, במיוחד של חברת אגד, אשר לה 30 קווי מהדרין, זולים משמעותית מקווים מקבילים או שיוצרים קישור בין ערים, אשר אין להן קווים מקבילים דומים.
מספר קווי המהדרין מועט ביותר, והם משמשים חלק קטן יחסית מהחרדים. קווי המהדרין מבטאים את ההחמרה הגוברת והולכת בציבור החרדי בענייני צניעות, ומהווים גם סממן נוסף לניסיון לבידולה של החברה החרדית מהחברה הכללית.
מדובר בקווים המקשרים בין מרכזי אוכלוסייה חרדיים ומיועדים עבור האוכלוסייה החרדית, אך לעתים נוסעים בו גם נוסעים שאינם חרדים. הולדתם של קווי המהדרין בהתארגנויות פרטיות שונות על ידי קבוצות חרדים מחמירים. אלו יצרו קווי מהדרין על ידי שכירת אוטובוסים מחברות פרטיות. אגד ודן החלו להפעיל קווים כאלו בניסיון להתמודד עם התחרות ולא לאבד את פלח השוק החרדי.
יצויין כי לחברה המפעילה אין לרוב כל יד בהנהגת כללי ההתנהגות המקובלים בקווים האלה. היא אינה אוכפת אותם ואף אין לה סמכות חוקית לעשות כן. לכן הכללים הנהוגים בקווי המהדרין השונים אינם אלא נוהג בלבד הנוצר על ידי הנוסעים, והכללים אף שונים בין קו אחד לאחר.
בין התומכים הבולטים בשימוש בקווים אלו ניתן למנות את האדמו"ר מוויז'ניץ הרב משה יהושע הגר, המשמש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שקבע שנסיעה בקווים אלו אינה "הידור" אלא "הלכה ממש".
[עריכה] הפולמוס על קווי מהדרין
מספר חברי כנסת וחברי מועצת עירייה, בעיקר בירושלים, קובלים כנגד הפעלתם של הקווים הללו על ידי חברת אגד משני טעמים: ראשית, תעריף הנסיעה בחלק מהקווים נמוך יותר, ואף לעתים בצורה משמעותית [1], כחלק מהנסיון של אגד לעמוד בתחרות, מה שנתפס כהטבה לציבור החרדי הממומנת בידי הציבור. ושנית - מדובר בקווים של חברה ציבורית שבהם מונהגים כללי התנהגות חרדיים. מלבד זאת, טוענים אותם נציגים, חרדים משתמשים גם בקווים רגילים והם אינם נפגעים מכך, על כן אין צורך להנהיג קווי מהדרין. עיקר הביקורת על אגד בהפעלת הקווים המוזלים, היא העובדה שמדובר בחברה שמקבלת סובסידיה ציבורית ולמעשה בעת קיום קווים אלו היא פונה לפלח שוק קטן מאד.
לעומתם טוענים תומכי הקווים כי הדבר מהווה שירות לטובת מגזר בעל צרכים מיוחדים, מגזר המהווה פלח נכבד של האוכלוסייה. התחשבויות במגזרים שונים קיימות באופן טבעי, כדוגמת התחשבות בנכים, על אף הממון הרב המושקע בכך והפגיעה המינורית בציבורים הכללי בעקבות זאת. כמו כן נטען כי מדובר במספר מועט של קווים שאינם משמשים בדרך כלל את הציבור החילוני, וכי אין סיבה שאגד כחברה לא תתאים את שירותיה כחברה עסקית בכדי להתמודד עם מתחריה ולהפיק רווחים. אגד מציינת גם שלא אכפת לה מהציבור הכללי בערים שבהם היא מוסיפה קווי מהדרין, ובגלל קצב הריבוי הטבעי של האוכלוסייה החרדית יש חשיבות לפתוח קווים אלה כעת. [2] בנוסף, לרוב לא נכפים כללים נוקשים בנושא, והרבנים קוראים לנוסעים להימנע מאלימות פיזית או מילולית כלפי מי שאינו עומד בכל הכללים. נציגי חברת אגד טענו כי המחירים הזולים-לעתים של קווי המהדרין נובעים מכך שמדובר באוכלוסייה מעוטת-יכולת, הראויה להנחות מסוג זה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לילי גלילי, אוטובוס גלאט כושר באתר הארץ
- יאיר, אטינגר, אגד רוצה להרוויח ומשקיעה בקווים כשרים לחרדים באתר הארץ
- תלמידי הישיבות משלמים פחות לאגד, באתר וואלה
- אגד מפעיל שני קווים לכותל - אחד לחילונים ואחד לחרדים
- דיון בנושא, מתוך בחדרי חרדים, בהייד פארק
- החרדים רוצים עוד אוטובוסים כשרים באתר וואלה
