קמלוט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קַמֶלוֹט (Camelot) היא הטירה המפורסמת ביותר הקשורה במלך האגדי ארתור. רומנסות מאוחרות מתארות אותה כבירתה הדמיונית של ממלכת המלך ארתור, ממנה הוא יצא להלחם ברבים מן הקרבות שהיו לו בחייו. אולם, מקומה נעדר מהמסורות הקדומות, ומקום מישכנה, אף אם התקיימה במציאות, אינו ידוע.
מקור השם אף הוא אינו ידוע, על אף שהוא דומה מספיק לשמות אחרים של אתרים מעידן הברזל ומהתקופה הרומאית בכדי להעיד על האפשרות שאולי המקום אכן התקיים, אך אין ספק שלא יהיה דמיון רב בינו לבין אופן הצגתו בספרות המאוחרת.
תוכן עניינים |
[עריכה] מופעים ראשונים
הטירה מוזכרת לראשונה בפואמה "לנסלוט, אביר העגלה" של קרטיין דה טרואה, שתוארכה לשנות השבעים של המאה ה-12. היא מוזכרת באורח אגבי, ולא מתוארת:
| באחד מימי העלייה לשמים של ישו, המלך ארתור הגיע מקרליאון, והציג בקמלוט חצר מרשימה במיוחד, כיאה וכיאות ליום שכזה. | ||
| -- עמ' 31-32. | ||
אין בפואמה של קרטיין דבר המעיד על מידת החשיבות לה קמלוט תזכה ברומנסות מאוחרות יותר. בעבור קרטיין, החצר העיקרית של ארתור הייתה בקרליאון שבוויילס; זה גם היה בסיסו העיקרי של המלך ב-"היסטוריה רֶגוּם בריטניה" של ג'פרי ממונמות' ובספרות שהופיעה בעקבותיה. רק במאה ה-13, ברומנסות צרפתיות, בהן אפשר למנות את "לנסלוט-הגביע הקדוש" ו-"המחזור הבתר-וולגטי", החלה קמלוט להאפיל על קרליאון, ואפילו אז, פרטים רבים מתיאורי קמלוט נגזרים למעשה מתיאוריו של ג'פרי את העיירה הוולשית.
במאה החמש-עשרה, סר תומס מלורי יצר את הדימוי המוכר ביותר של קמלוט ביצירתו "מות ארתור" ("Le Morte d'Arthur"); הוא מזהה את קמלוט עם וינצ'סטר, זיהוי שנותר מקובל מאות בשנים, על אף שנדחה על-ידי העורך של מלורי עצמו - ויליאם קקסטון. האמונה הרווחת היא שקמלוט מצויה בחוף המערבי של וויילס.
הרומנסות מתארות את העיר קמלוט וסביבתה בקירבת אסטולט, במורד הנהר. היא מוקפת מישורים ויערות, והקתדרלה המפוארת של סיינט-סטיבן היא המרכז הדתי של ארתור ואביריו. מקמלוט יוצאים אבירי השולחן העגול אל החיפוש אחר הגביע הקדוש.
[עריכה] זיהוי אתרים
הגירסאות השונות ל'קמלוט' של כותבי הרומנסות מתבססות על המסורות המוקדמות שנכתבו על חצרו של ארתור. הסיפור "Culhwch and Olwen", הקשור ב-"Mavinigion" ואפשר שנכתב במאה האחת-עשרה, ממקם אותה בצליוויג, אתר לא ידוע בקורנוול. צלוויג נזכרת גם ב-"שילוש הוולשי"; באופן הראוי לציון, סיפורים וולשיים מוקדמים אלה ממקמים את גיבורה הגדול ביותר של וויילס מחוץ לגבולותיה הלאומיים.
התיאור של ג'פרי את קרליאון התבסס ככל הנראה על היכרותו האישית עם העיר וההריסות הרומיות המרשימות הנמצאות בתחומיה; התשובה לשאלה האם קרליאון הייתה קשורה לארתור לפני כתביו של ג'פרי מעורפלת מעט יותר. הרומנסות הצרפתיות המאוחרות דנות רבות ב-"Carduel", עיר אנגלית/וולשית צפונית, המבוססת על קרליל שבמציאות.
הזיהוי של מלורי את קמלוט עם וינצ'סטר שאב ככל הנראה השראה מתולדותיה של העיר. היא הייתה בירת מחוז ווסקס תחת אלפרד הגדול, והתגאתה ב"שולחן הגדול של ווינצ'סטר", שנבנה במאה השלוש-עשרה אך נודע ברבים כמקורי בתקופתו של מלורי. עורכו של מלורי, קקסטון, דחה את הזיהוי, משום שהרשומות ההיסטוריות ממקמות בדרך-כלל את בסיס-הפעולה של ארתור בוויילס. הוא הציע את החורבות הרומיות ב-Caerwent כאפשרות חלופית.
ב-1542, ג'ון לילנד דיווח שהמקומיים סביב טירת קדבורי בסומרסט מחשיבים אותה לקמלוט המקורית. סברה זו נתמכת בסמיכותה של קדבורי לעיירות קווין-קמל ווסט-קמל, ונותרה שכיחה מספיק בכדי להוות השראה לחפירות ארכיאולוגיות רחבות היקף שנערכו במקום במאה העשרים.
קולצס'טר, קמלודונום בפי הרומאים, גם היא הייתה בין האפשרויות שהוצעו כקמלוט האמיתית, בעיקר לאור שמה המקורי. הקושי העיקרי הגלום באפשרות זו הוא המיקום - קולצס'טר נמצאת בפלך אסקס, עמוק בתוך השטח הסקסוני והרחק מאזורי הפעילות ההיסטוריים של ארתור. מקומות אחרים בבריטניה בעלי שמות הקשורים ל"קמל" היו גם הם בין המועמדים, למשל קמלפורד בקורנוול, השוכנת במורד נהר קמל שלצידו קבע ג'פרי את מקומה של קמלן, מקום הקרב האחרון של ארתור. הקשר בין האזור לקמלוט ולקמלן הינו בגדר השערה בלבד.
[עריכה] קמלוט בתרבות המערב המודרנית
בארצות-הברית, הביטוי 'קמלוט' מקושר לרוב לתקופת נשיאותו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, שהיו שאמרו שיש לה פוטנציאל והבטחה לעתיד טוב יותר, והייתה סמל לתקווה בעבור רבים ברחבי העולם, שקיבלו השראה מנאומיו של קנדי, חזונו ועמדותיו המדיניות. התקופה נקטעה בעשרים ושניים בנובמבר, 1963, עם רצח קנדי, שלרוב משווים אותו למפלתו של ארתור. בשורה "אל תיתנו לזה להשתכח מלב, שפעם הייתה נקודה אור, לרגע קצר אחד, שהייתה ידועה כקמלוט," מתוך המחזמר 'קמלוט', נעשה שימוש רב בהתייחס לאותה התקופה.
המחזמר 'קמלוט' מ-1960, שכתבו אלן ג'יי לרנר ופרדריק לווי, היה מבוסס על גירסתו הספרותית של ט.ה. ווייט לאגדה, "המלך לשעבר ולעתיד". הספר של ווייט נכתב בחמישה כרכים ("החרב בסלע", "המכשפה ביער", "האביר הפגום", "הנר ברוח" ו"הספר של מרלין"), וכולל אנכרוניזמים שנונים, גדוש ברכיליות ימי-ביניימיות, ומעל לכל, סוף רע ומר.
המחזמר של לרנר ולווי, מצד שני, הוא תמונת-מצב רגשנית של משולש האהבה ארתור, לנסלוט וגוויניבר. כולל מגוון מפואר של מוזיקה קצבית ושירה נשכנית, המחזמר העניק דחיפה לקריירות המשחק של ג'ולי אנדרוז, ריצ'רד ברטון, רוברט גולט ורוק הדסון. העיבוד הקולנועי עלה על האקרנים ב-1967, בכיכובו של ריצ'רד האריס כארתור; מאוחר יותר, האריס שיחק מחדש בתפקיד על הבמה בכמה העלאות חוזרות של המחזמר מעל גבי הבימות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אריה סתיו, עלילות אבירי השולחן העגול - מבחר פרקי שירה מן הסאגה הארתוריאנית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
- תומס מלורי, אבירי השולחן העגול, הוצאת מודן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הערך קמלוט באתר פרויקט קמלוט של אוניברסיטת רוצ'סטר
- על קמלוט באתר אוניברסיטת איידהו
- "ממלכת ארתור", מסע בתמונות בניסיון להתחקות אחר קמלוט האמיתית
- "טירת קדבורי: קמלוט של המלך ארתור?", מובאה מתוך הספר "המדריך למטייל בבריטניה הארתוריאנית"
